(נערך ע"פ ספר שו"ת עולת יצחק ח"א סי' ק"ב, קס"א. אגדתא דפסחא פרי עץ חיים, מאמר מסלול ודרך, למו"ר הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א)
שאלה א'
כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים, דאנן השתא הכא בארעא דישראל אתריה דמרן?
תשובה
א. לכו נא בדרך מרן שלא שינה מהמנהגים הנהוגים אפילו בבית מדרשו מה שהוא היפך פסקו בשלחן ערוך וכמו שהובא בספר ארץ החיים (סתהון) לגבי סדר התקיעות במוסף דר"ה (סי' תקצ"ב ס"א עמ' 166), ובפאת השולחן סימן ג' אות ל"ו כתב בשם ספר תיקון יששכר, שמרן הב"י השיב שמניח לכל קהילה כמו שמצא מנהגם ע"ש.
ב. אנן בדידן שיש לנו לאחוז במנהגי אבותינו הקדושים ביתר שאת ויתר עז משאר קהילות, לפי שהם יותר עיקר ויסודותיהם מוצקים על אדני פז, המה היוצרים יושבי נטעים וגדרה, כידוע לכל מבין ומודה על האמת.
ג. מרן הקדוש מרוב ענוונותו לא רצה שישנו המנהג בבית מדרשו הוא בכבודו ובעצמו אעפ"י שהקהל מעצמם עשו כהוראותיו, קל וחומר שכל הקהילות שאינם ספרדים, דהיינו ק"ק תימנים וק"ק אשכנזים, אמרו ואומרים בפה מלא, שאינם רוצים ואינם רשאים לשנות ממנהג אבותיהם, שאין כלל מקום לכופם.
ד. כבר קרוב למאתיים שנה שנמצאים אשכנזים בארץ ישראל, ותימנים יותר ממאה שנה, והמה הולכים בעיקבות רבניהם שהורו להם שגם כאן נהרא נהרא ופשטיה.
ה. מתחילה נכללו התימנים בירושלם עם כוללות הספרדים, ואח"ז אירע מה שאירע עד שהוכרחו להיפרד איש מעל אחיו והקים הרא"ח נדאף (בעל ספר ענף חיים ושו"ת זכורני אי"ש ועוד) בית דין לתימנים בפני עצמם ובקונטריסו זכור לאברהם פירט הקורות אתם ע"ש.
ו. רוב גדולי הרבנים בדורות אלו החזיקו במנהגם ולא הרפו. ומינייהו רבנן דפקיעי שמייהו, ודי אם נזכיר מאחרונים שבהם כמהרי"ל דיסקין והגרי"ז מבריסק והחזון איש, ומהקודמים להם פאת השולחן ותורת חסד וכו', ולרבים שומעים.
ז. גברא רבה מהספרדים עצמם אומר בפה מלא דהאשכנזים נחשבים לבית דין בפני עצמו והתימנים כבית דין בפני עצמו. הוא ניהו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. ודבריו נדפסו בחוברת השמש (מספר 2) וז"ל: "ישנם ג' בתי דינים, א. ספרדים. ב. אשכנזים. ג. תימנים. כל עדות הספרדים צריכים לנהוג מנהג אחד, האשכנזים מנהגים משלהם, והתימנים מנהגים משלהם", עכ"ל. והם נאמרו במעמד מאות אברכים ובני ישיבות בעיה"ק בני ברק בלשון הזה: "וא"ת מי הם הבתי דין שלנו, (התשובה) רבותינו בדורות עברו ע"כ. וכן כתב בספרו "אור לציון" תשובות (ח"ב פ"ה שאלה י"א בהערות) וז"ל: "ולכן בזמננו בארץ ישראל שיש קהילות נפרדות לבני אשכנז ולבני ספרד ולבני תימן, כל אחד נוהג כמנהגו וכל בני ספרד צריכים לנהוג מנהג אחד, וכן בני אשכנז ובני תימן". עכ"ל.
וראה בספר "קריינא דאגרתא" להגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל ח"א מכתב קמ"ב מה שכתב לבן תורה מיוצאי תימן, לחזקו ולהחזיק במנהגיו משום "אל תטוש".
שאלה ב'
ואם תמצי לומר שמרן הב"י הניח לכל קהילה וקהילה להמשיך במנהגיה, הני מילי שהתיישבו כבר במקומם והיה בידם מנהג מסויים, אך אנן עסקינן היכא דעלו מחוצה לארץ לארץ ישראל על דעת להתיישב בא"י, ומפני המחלוקת דלא תראה כשתי תורות האם נאמר שיבוטלו המנהגים הקדומים שבתימן?
תשובה
יש חילוק בין כשיחידים באים למקום שיש מנהג אחר, דבזה אינהו מגרר גרירי בתר מנהג המקום אשר באו שמה, לבין כשבאים קהילות קהילות דבכה"ג חייבים הם לנהוג כמנהג אבותיהם ולא אמרינן קמא קמא בטיל. ודינם נמי כשתי קהילות בעיר אחת שכל אחת מחזקת במנהגיה ואין בזה משום לא תתגודדו. וה"ה נמי בנ"ד שבאנו מתימן לא"י כשמונים אלף יהודים. והם לא באו פירורים, אלא באו קהילות שלימות, ויסדו גם בית דין בירושלם עיקו"ת, ישיבות ללימוד ש"ס ופוסקים ותלמודי תורה. ומהאיי טעמא גם האשכנזים בזמנינו אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם כדעת הרמ"א וסיעתו לקולא ולחומרא על־פי הוראת הגדולים אשר בארץ.
שאלה ג'
כיצד כל קהילת תימן ממשיכה לנהוג במנהגיה אף שבית דין אין להם?
תשובה
א. בזמנינו הוגבל מצד הממשלה שהבתי דין לא ידונו אלא בענייני אבן העזר בלבד [ולמרבה בענייני חושן משפט, אם רצון הצדדים בכך], ואין עסקם בשאר מצוות התורה שבהם הוא עיקר ורוב חילוקי המנהגים, אלא על הרבנים די בכל אתר ואתר.
ב. "קהילה בפני עצמה" היינו שיש להם כל צרכי ציבור כנהוג, דהיינו בית הכנסת ומורה צדק ומקוה וכדומה כמבואר בביאור הלכה סי' תס"ח ד"ה וחומרי עש"ב.
ג. דצריכות הב"ד שעליו דנו חז"ל מצד לא תתגודדו, היינו בשאלות חדשות המתעוררות שזה גורם מחלוקת דומיא דפלוגתא דבית שמאי וב"ה. ולא בנ"ד שתלוי במנהגים מדורות שעברו.
ד. בעז"ה זכינו שיהיה לנו כעת בית דין כפשוטו וכמשמעו בית דין שמיועד לכל ארבעת חלקי השלחן ערוך ומקיף את הכל כדמוכח בש"ס ופוסקים בדוכתי טובא, וכך היתה ההנהגה פשוטה אצלינו.
כתיבת תגובה