מילים לשיר:
מארי סלאם שלום עליכם!
שלום וברכה!
גולי [תאמר לי] מה יהיה עם הצעירים של היום?
יא מה אגולק, חטאנו לה' יתברך, מה רצינו ולאן הגענו.
אפתח שפתי ברנה לאלי שוכן מעלה, את אבותינו מתימן הוא העלה, הקבצו ושמעו בני עמי תימן, צנעני בידאני וחבאני מזומן.
היינו בתימן לפני יותר מ-50 שנה, אספר לכם מה עד היום נשתנה, בדואר היו שולחים ומאחלים שנה טובה, ואליום רק שולחים באהבה שטרי חובה.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
היו מסתפקים בלחם וקצת גבינה, ואליום לא מספיק לאחד חצי מדינה.
עם בוקר יוצא האדם לבקש פרנסה, ואליום קד שלוהא עליינא (פירושו: לקחו ממנו) מס הכנסה.
כולם הסתדרו בלירה ושניים, ואליום השקל יוציא לנו העיניים.
הפרנסה היתה לכל אחד בטוב טעם, ואליום החצי הולך לנו למע"מ.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
הכסף היה שמור ביד בעליו, ואליום הבנק הגדול ממונה עליו.
נותנים לך שקל לוקחים שניים, ואם אחרת ישילו מנך (יקחו ממך) כפליים.
פעם עם יונים היו מעבירים מסרים, ואליום לכל אחד שני טלפונים סלולרים.
כל אחד במוחו דבריו מחשב, ואליום אלמחשב יקול (יאמר) למוח בא תשב.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
פעם היו מנצלים כל רגע וכל עת, ואליום מביש זמן (אין זמן) קד הוא גולש באלאינטרנט.
כיצד שלומך אחד לשני ממלל, ואליום כבר לא צריך אשאל אותך באימייל.
על סוס או ברגליו מפה לשם היה מטרטר, ואליום לכל מקום נוסע הוא באלמותר (אוטו).
בראיית החבר היו מברכים בשלום, ואליום הי כאילו כזה חבל"ז ועוד שגורים בפי כולם.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
אליהודא היתה ראשונה במעלה, ואליום פגרנה (מלשון חניני) יוה מלאן (הרבה) מעילה.
בכל סיבה היו הולכים למארי, ואליום יאכלוהו כמו דג בורי.
בכל שבת אחד קורא וילד מתרגם, ואליום פגרו אלואלד (חנוני על הילד) בארמית מגמגם.
כל עולה לתורה את הציבור בקולו מכבד, ואליום מא הוא דארי (הוא לא יודע) עא יקרא אלמכווד.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
האשה היתה מסתפקת במרק וזחוק, ואליום על כל כרטה היא ממהרת לחוג.
ובכל ימיו האדם עובד בארץ ציה, ואליום אחרי 60 יוצא הוא לפנסיה.
ומה נשאר לאדם בזה העולם, דע כי יביאך למשפט על כל נעלם.
לכן הסכיתו ושמעו אחי ואחיותי, עצתי היא אחת לשוב לדרכי אבותי.
ותמיד נהלך כולנו בצניעות, ותרבה בינינו אהבה שלום ורעות.
פזמון:
מתימן באנו אנו ואבותינו, חשבנו התקדמנו. אבל, איפה אנחנו?!
השיר מתוך התקליטור "ענני בתפילה" לבועז גדקה הי"ו לרכישה לחץ כאן
כתיבת תגובה