מה זכתה שבת חנוכה שזוכים לומר שיר השירים בבית הכנסת ברוב עם.
עדת תימן היא העדה הכמעט יחידה המשמרת בדבקות מנהג קריאת מגילת שיר השירים בכל ערב שבת. מעלת אמירה זו חשיבותה כל כך מרובה עד שגם מי שלא מבין שכרו הרבה מאד וכבר האריך מהרי"ץ בע"ח במעלתה.
וכן מבואר במשנה מסכת ידים פרק ג מבואר שכל מגילות – קודש. ושיר השירים – קודש קדשים. והביאור בזה, שכל המגילות יש להם פשט וסוד. אבל שיר השירים כולה סוד, שאי אפשר לבן אנוש להבין אהבת איש ואשה, לקב"ה וכנסת ישראל.
נראה שגם אתם הרגשתם כן. אבל בכל שנה בשבת חנוכה שמתפללים מנחה מוקדם, כדי להדליק נרות חנוכה בזמן בבית, הציבור מזדרז להגיע לבית הכנסת מוקדם כדי לשמוע את ברכות המנורה בבית הכנסת, ולאחר מכן זוכים כולם לומר שיר השירים בקול רמה וברוב עם אשרי העם שככה לו. עד כדי כך שנסתפקתי אם צריכים לומר, בשבת חנוכה את ארבעת הפסוקים, שאומרים אחרי לכה דודי, ישקני מנשיקות פיהו וכו'. וצדדי הספק, כיון שכל טעם אמירתם, הוא למי שלא אמר שיר השירים, שיכול לתקן במשהו ע"י אמירת אילו, וכמו שכתב מהרי"ץ בע"ח. אבל בשבת זו שכל הציבור כבר אמר את שיר השירים בשלימותו אמירת הפסוקים נראית מיותרת. ואולי אדרבא עדיף שלא לאומרו כדי שיהא ניכר לתינוקות, וישאלו מה נשתנה שבת חנוכה שלא אומרים פסוקים אילו, וישיבו אביו שבכל השבתות אנו מאחרים ולא זוכים לקרוא שיר השירים, וכדי לתקן אנו קוראים את הפסוקים, ושבת חנוכה אנו זוכים להקדים. ואולי ע"י אמירת מה נשתנה זו יקדימו לשבת הבאה.
ונזכרתי בגמרא מסכת שבת דף קיט עמוד ב, תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו עיי"ש.
ואף אנו נאמר לענין דידן ותחול ברכת המלאך הטוב גם לענין שיר השירים, שיהי רצון שתהא לשבת אחרת כך.
וכדי לסיים בדבר טוב, הנה מצאתי קשר נוסף בין שבת וישב, לשיר השירים. וזכיתי לראות רעיון זה בבעל הטורים בעת קריאת רש"י בשעת המנחה.
במעשה דתמר ויהודה כתב מה תמר תחילתה בבזיון וסופה בכבוד כך ירושלים תחילה בבזיון איכה היתה לזונה (ישעיה א', כ"א) ולבסוף בכבוד ואני אהיה לה וגו' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב', ט'), וזה שאמר שלמה המלך בשיר השירים ז ח, זאת קומתך דמתה לתמר.
מה כתב שעדת תימן היא כמעט היחידה ששומרת בדבקות קריאת שיר השירים בליל שבת, יש להעיר שבני ארם צובה ובני דמשק (וכדומני גם בני מרוקו) נוהגים בקריאת שיר השירים כל ליל שבת חק ולא יעבור.