מעשה בערבי שראה בחלומו אדם עומד לפניו וחרבו שלופה בידו למראה האיש אחז אותו פחד גדול והוא שאל מי אתה אדוני. ענה האיש מלאך המות אני, ובאתי ליטול את נשמתך בחרב אשר בידי הגיעה שעתך להפטר מן העולם. התחנן האיש לפניו, אנא אדוני הטה אזן לדברי הנה ברך אותי אל' בבנים ובבנות אך עני וחסר כל אנכי ואין לי דבר להוריש להם. הגדל נא חסדך עמי והרפה ממני, עד אשר אחסוך ממון ורכוש ותהיה להם כלכלה אחרי מותי. נגעו הדברים ללבו של מלאך המות השיב חרבו לנדנה ואמר, הפעם שומע אני לקולך, לך לשלום, והיתה נפשך לשלל. אך בפעם השניה דע, כי לא יועילו תחנונים ואתה לא תנצל מידי. אמר לו הערבי אסיר תודה אני לך אדוני, אך לפני בואך בשניה שלח מלאך להודיעני כדי שאכין עצמי לעולם האמת, ולא יפול עלי פחד מות.
הקיץ הערבי והנה חלום הוא יצא למלאכתו כדרכו יום יום ושכח את החלום והמות, הוא האריך ימים רבים, עשה רכוש, השיא את הבנים והבנות, וזכה לנכדים ונינים, כשהזקין ובאה עת פטירתו, חלה ונפל למשכב. והנה הופיע מלאך המות למראשותיו, חרבו שלופה בידו, והוא מבקש את נפשו לקחתה. אמר לו הערבי הלא אמרתי לך, לשלח אלי שליח להודיעני דבר בואך למען אכין לי צדה לדרכי, וכיצד באת אלי במפתיע. אמר לו מלאך המות, הנה שנים על גבי שנים שלחתי אליך שבעה שליחים וכלם חיים וקימים. תמה הערבי ואמר, למה תשטה בי לא הגיע אלי אף שליח אחד. מלא מלאך המות פיו שחוק ואמר הבה אמנה לפניך את שבעת השליחים עדים וכלם לפניך נכוחים.
ראשון, העינים, לפנים ראו עיניך החדות למרחקים, ועתה כהו וחשכו.
שני, האזנים, לשעבר קלטו כל רחש קל, ועכשיו נתחרשו ולא ישמעו אף קול וחצוצרה.
שלישי, השינים, בעלומיך טחנו אבנים ועתה לא נותן מהם מאומה.
רביעי, שערותיך, בנעוריך השחירה בלוריתך כעורב, ועתה קרח ראשך ושערותיך הדלות הלבינו.
חמישי, קומתך, בבחרותך היתה זקופה כתמר, ובזקנותך נכפפה כקשת.
שישי, הרגלים, לפני הלכת בטוחות על שתים ועתה מדדה אתה על שלש כי בלי מקל אינך יכול ללכת.
שביעי, תאות המאכל לפנים התענגת על כל מאכל שבא לפיך, ועתה כל מזון תפל בפיך.
הנה שבעה שליחים שמיניתי לפניך, ומה תבקש עוד. לא מצא הערבי מענה בלשונו ומסר נשמתו לידי מלאך המות.
כתיבת תגובה