הרב רבי דוד בן ישע הלוי אלחמדי מגאוני דורו, חי באמצע המאה השניה לאלף השישי, ידוע לנו בזכות חבוריו החשובים. על תולדותיו וקורות חייו, אפשר ללמוד מתוך כתביו בלבד, שכן אין בידינו תולדות חייהם של גאוני תימן. אבל מתוך אחת המקאמות שיצאו מתחת ידו של רבי דוד בן ישע אנו למדים על סבלו ותלאותיו, נביא כאן קטע מהמקאמה: אמר המגיד, בן ישע דוד, כל ימי חלדי עמדו קורות הזמן לנגדי, ויהיו כצנינים בצידי, לולי אלהים היה עמדי. מיום היותי אירעו אותי ביושבי בביתי, ובדרך בהליכתי, ויתדפקו עלי זו אחר זו כנחום איש גם זו… על כן אשא משלי, ואען ואומר:
מילדי יום נפשי יגעה, לא שקטתי עישור שעה.
דעי יכסוף לקנות חכמה, וימנעוני זידי רשעה.
ולאל אצעק יעזור אותי, מאת אלו יועצי רעה.
ימי ולילי תמיד אקוה חסד האל, ולו אכרעה.
דביר הקדש מהרה יבנה, אז תמלא הארץ דעה.
ומזה הטעם נאספו עלי בכל עת חוסר וכעס ואנינות הדעת, ואם הלכתי בסחורה מכרתי בזול והיא עלי יקרה, ואם עמלתי בשדה בעדירה חזרה והובירה, ואם בקשתי להתעסק במלאכה שגבה ממני ונחשכה ולא היה בה סימן ברכה, ואחזור ואלמד תלמידים רבים, יש מהם אוהבים ויש מהם רבים ואויבים, וטורפים כמו דובים ולא ידעתי מה אעשה… הרי שרבי דוד ניסה את מזלו לפרנסתו בכמה תחומים ולא שפר עליו גורלו, עם זאת חבוריו של רבי דוד תרמו תרומה חשובה לספרות יהודי תימן. בדבריו ציין חבורים של חכמי דורות שקדמוהו. כרבי זכריה הרופא, כן רבי דוד בן ישע מגלים חבוריו את ידיעותיו במדרש, בהלכה, בפילוסופיה ובשירה. שמו של רבי דוד מופיע בצורות שונות בחיבוריו, פעמים שהוא נקרא דוד בן ישועה, או אלואל בן ישע הלוי, או אלואל בן ורינאן, ודאוד אבן גיאת. רבוי השמות גרם לכך, שחלק מחבוריו יוחסו למחברים אחרים.
חבוריו הידועים לנו הם:
א. אולוגיז אלמגני (הקצר המספיק) פירוש מדרשי על התורה. ספר זה הוא החיבור הידוע לרבי דוד, ובו ציין את זמני כתיבתו, כשתחלת כתיבתו היתה בשנת הרמ"ד ליצירה, וסיימו בשנת הרנ"ג. בספר זה פותח רבינו דוד כל פרשה בפתיחה פיוטית בת ארבעה טורים.
ב. "אלשרח", פירוש על כל היד החזקה להרמב"ם בדרך שאלות ותשובות. באחת מההעתקות שנעשו לספר זה כתב הסופר …נשלם הפירוש הזה חיבור אדונינו מורנו ורבינו כג"ק (כבוד גדולת קדושת) דוד בן ישע אלחמדי זק"ל (זכר קדוש לברכה) זלה"ה (זכרו לחיי העולם הבא) ברוך מי שסייעני להשלימו בהו"ש (ברוך הוא וברוך שמו).
ג. שרח אלקואעד. פירוש על שלשה עשר עיקרים להרמב"ם.
ד. שרח הלכות שחיטה, פירוש הלכות שחיטה להרמב"ם.
ה. שרח ספר המצות. פירוש ספר המצוות להרמב"ם.
ו. פירושים והערות של רבי דוד בחכמת התכונה על הספרים "אלזיג אלממתחן אלמצפרי", "מעאריג אלפכר אלוהיג", "תבצרה של אלכרקי", כולם ספרים למחברים לא יהודים העוסקים בחכמת התכונה.
ז. אלגאמע. (המאסף). ספר פירושי מלים מלשון חז"ל, פירושו לקוח מפירושי הרמב"ם למשנה ומספר הערוך.
ח. שרח אלפאץ מן אלחבור – פירוש בערבית על מלים קשות בס' היד החזקה להרמב"ם.
ט. שירים ומקאמות, ותוכחות לשוחטים בדרך משל ומליצה.
רוב ספריו של רבי דוד לא זכו לצאת לאור עולם, מלבד ספר אלגאמע שיצא לאור ע"י הרה"ג שלום גמליאל שליט"א – מיסד מכון שלום לשבטי ישורון בירושלים, שטרח להוציאו במהדורה מפוארת בצילום כת"י, מעשה ידיו של כה"ר שלום קרח זצ"ל. כמו"כ נתפרסמו מספר שירים ומקאמות. ויתר חבוריו עדיין בכתובים ולא יצאו לאורה, ועל כיו"ב אמרו חז"ל, הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל. ומן הראוי היה, שיקום גוף שיעסוק אך ורק בגלויים והוצאתם לאור של גנזי חכמי תימן, שיש בהם כדי להעשיר עושר רב את הדורות הבאים בכל מקצועות היהדות.
כתיבת תגובה