מארי יחזקאל שרעבי זצ"ל, היה מבריח את היתומים למקומות רחוקים, כדי שלא יאסלמו אותם הישמעאלים, לפי הכת הזיידית השלטת בתימן, שיש להם חדית' שמצוה לאסלאם יהודים. לאחר שרבו ההברחות, המלך גזר שיביאו לפניו את המבריח של היתומים, כיוון שמועצת המלוכה חייבה את המלך למצוא את המבריח ולשים קץ להברחות, ואם המלך לא ימצא את המבריח, הוא יסולק מכיסאו. המלך ידע שרק היהודים יכולים להבריח, כיון שזה עיקר יהדותם, וימסרו על כך את נפשם. לכן נתן תיכף הוראה לאסור בבית הסוהר 13 אנשים מחשובי העדה בצנעא, ולא לשחררם עד שיביאו את המבריח של היתומים. המארי היה באותו זמן בעיר "רדאע", והודיעו לו על המאסר של האנשים.