הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.
עמד בראש האסכולה שקיבלה והשלימה עם השינויים שכבר חדרו כמאה מאתיים שנה מקודם לכן בין יהודי תימן בתחום ההלכה ונוסחאות התפילה (הנוסח השאמי) במרכז תימן. תלמידו מהרי"ץ שלא השלים עם שינויים אלו, סבר שיש להחזיר את יהודי תימן לפסיקה לפי הרמב"ם ולתפילה לפי התכלאל.
הרב דוד משרקי היה ככל הנראה תלמידו של סבו רבי אהרון משרקי ואביו רבי שלמה וכן מהדיין הרב צאלח בן יחיא. שימש כרב בית הכנסת של נגיד הקהילה השר רבי שלום עראקי (בית הכנסת אלאוסטא), ובתפקיד רשמי היה שו"ב-שוחט ובודק. היה רבו המובהק של מהרי"ץ.
היה החכם התימני הראשון שכתב ספר הלכתי על כל אורח חיים!!! והיה החכם הראשון גם לפרש את דברי השולחן ערוך, שכבר נתפשט כמה דורות לפניו. זכה וספרו נתפשט ברוב מחוזות תימן, וברובם קבעו את לימודם בספרו.
ספריו
שתילי זיתים, על שולחן ערוך אורח חיים. סגנון פירושו זה שונה מפרשנים אחרים של השולחן ערוך. כדי להקל על הלומד, הוא כתב את פירושו כהמשך ללשונות בעל השו"ע והרמ"א, באופן שהכל נקרא ברצף אחד. הוא מבאר את דעת השו"ע (גם אם אין מנהג תימן תואם אותה) ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו. הוא מכריע בין הפוסקים מי דבריו עולים בקנה אחד עם השו"ע. הוא השתמש לצורך חיבורו בשו"ע ללא הגהות הרמ"א ונהג להוסיף את הגהות הרמ"א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השו"ע ואפילו בדוחק, על מנת להקל על הלומד. הוא מציין את מנהג תימן, וכן מפרש את דעת השו"ע באופן תמציתי וברור. ספרו זה זכה לתפוצה גדולה ולהשפעה מרובה על חכמי תימן. הרב שלמה עמר, מחכמי תימן במאה ה-19, המשיך את דרכו ושיטתו של הרב משרקי וחיבר פירוש על כל שולחן ערוך "אבן העזר", גם הוא בשם "שתילי זיתים". פירוש זה עדיין ספון בכתב יד.
רביד הזהב, שו"ת וחידושים לשולחן ערוך. בניגוד לשתילי זיתים, בספר זה הוא מפלפל בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים והאחרונים בעיון רב. בהקדמתו לספר הוא מסביר באורך את הסיבות שהביאוהו לחבר אותו.
ראשי בשמים, על שולחן ערוך יורה דעה עד סימן קי.
עצוב שצריכים להעתיק מויקיפדיה דברים כאלה במקום שהם יעתיקו ממנו. וכמובן שהרבה חוסר דיוק ואף טעויות, כמו שלא מוזכר פה שאת רביד הזהב חיברו מהרד"ם ובנו – וזה גורם לטעויות רבות.