רבי יהודה גזפאן זלה"ה*
מתושבי צנעא ומרבניה הגדולים היה הרב יהודה גזפאן. חי במאה הששית, נולד בשנת התקכ"ב (בערך) ונפטר כבן שבעים וחמש שנה בשנת תקצ"ז. רבי יהודה נודע בזכות חיבורו הגדול מנחת יהודה, והוא ספר ליקוטים גדול על התורה, שבו ליקט פירושים על התורה מתוך כשלש מאות ספרים, תופעה יוצאת דופן בתימן שבה הספרים היו נדירים ויקרי המציאות, דבר המעיד על אהבת התורה שיקדה בקרבו, וכלשונו בהקדמתו: "צמא למי חכמה ודע וכוסף". על דמותו ואישיותו של רבי יהודה, ניתן ללמוד מדרך כתיבת חיבורו שכולה רצופה מוסר ותוכחות חיים, כשחוט של ח"ן חכמת הנסתר שזור בכל הספר, דבר המעיד שלפנינו חכם גדול שידיו רב לו בקבלה. תוך כדי כתיבת חיבורו חידש הרבה חידושים וביאורים על התורה. לחידושיו קרא בשם "פנים חדשות" ומהם שילב בחיבורו "מנחת יהודה". מתוך הספרים אנו למדים על ענוותנותו הגדולה של רבי יהודה, כשהוא טורח לציין שאינו אלא מלקט ומאסף משל אחרים, וגם כשכותב חידוש משלו הוא כותב "ושמא יש לומר".
משנה חשיבות לספר בהקדמתו הארוכה שבה הוא כותב על מעלת עסק התורה ועבודת הבורא וחיוב לימוד חכמת הקבלה, ומהו שהביאו לחיבור ספריו. רבי יהודה שיבץ בפרשת אמור הלכות טעמים ורמזים למועדי השנה ובאור הסליחות לחודש אלול וביאורי הוידוי. בתוך הספר העלה חידושים מחכמי דורו וכן מרבותיו רבי יוסף יצחק רבי אברהם הלוי ורבי אברהם מנזלי. כמו כן חיבר פירוש "מנחת יהודה" על חמש מגילות.
רבי יהודה נשא לאשה את בתו של רבי אברהם מנזלי שלימים היה חבר בית הדין בצנעא, ממנה נולדו לו שני בנים ובת. חייו היו חיי דוחק ועוני.
בשנת התקס"ח כשבאה מדינת צנעא במצור במרד תושבי הארץ על המלך אלמנצור עלי וגם כתוצאה מעצירת גשמים, פקד רעב את הארץ ורבים היו חללי רעב. מוראות אותה תקופה נחרתו בקינתו של רבי יהודה שבה הוא מתאר את סבלות תושבי צנעא, ותלאותיו ויסוריו בפטירת שני בניו, אהרן ומשה, ובתו. הוא עצמו סבל מחיצי עוני ומצוקה עד שנאלץ למכור את ספרו מחמד עיניו כדי למצוא מחיה לנפשו, כפי שהוא מתאונן בקינתו שמכרו בדמים מועטים וכמעט שלא נהנה מדמיו. מכה קשה היתה לו פטירתו של מיטיבו ואיש חסדו רבי פינחס מגארי זצ"ל מחבר ספר "אור תורה". וכה דבריו: "זאת ועוד כאבי כים גדל, ומבכי לא אחדל, כי נלקחו עלי חברת אוהב, הנחמדים מזהב, גם איש שלומי מזרע אהרן, במקומו לא מצאתי יתרון, שמו פינחס נודע בשערים, אשר היה משאילני כמה ספרים, מגורו"ת החכמה היו בלבו צפונות חדשות וגם ישנות, וכמה תורה למדתי בעבורו".
במאורעות פסח שנת התקע"ח, פשט חיל שבט בכיל בליל הפסח על שכונת היהודים בצנעא ושדדו ובזזו והרגו ופצעו, קרעו ספרי תורה ושללו הספרים. מאורע זה ידוע בשם "טמעת בכיל". גם על פרעות אלו כתב רבי יהודה קינה, שבה הוא מקונן על ההרס והחורבן שהשאירו הפורעים, כמו כן חיבר נשיד בלשון ערבית שבו תיאר את המאורע ותפילה לבורא עולם שיגאל עמו ונחלתו מיד צרים.
לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא אשה שנייה, וממנה נולדו לו לעת זקנתו שני בנים, יוסף ושלמה. בניו מלאו את מקומו לאחר פטירתו.
לפרנסתו, עסק רבי יהודה בהעתקת ספרי קודש, מלאכה שבה עסק באומנות ומתחת ידו יצאו הרבה ספרים שבחלקם נשתמרו עד היום. בכך קנה לו רבי יהודה יד ושם בין מעתיקי השמועה ביהדות תימן, בהמציאו ספרי קודש לשוחרי תורה וחכמה. רבי יהודה היה ידוע כלבלר אומן, ואת כתיבתו עיטר בציצים ופרחים כדי לנאות עבודת שמים. וכלשונו: "וזיכני להיות מעובדי עבודתו עבודת הקודש האל הנאדר בקודש להיות ממעתיקי תורתו".
הרבה דיואנים כתב רבי יהודה, כשהוא כותב הקדמה חשובה לדיואן על מהות ותוכן שירי רבי שלום שבזי זת"ל שכולם שירי קודש, ערגה ותפילה לבורא עולם כשהמוטיב הרעיוני בכולם, סודות עליונים סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. משום כך רבי יהודה מוצא לנכון לכתוב תוכחת מגולה לאותם בני אדם שמזמרים בשירים אלו בלי להבין פנימיותם וחושקים בהם ונעשו להם כשאר כלי זמר. בסוף דבריו מציב רבי יהודה שבעה תנאים לכל הבא לשורר בשירת קודש זו, כדי שיכנסו הדברים בלב שומעיהם וילמדו ליראה את ה' אלהיהם לטוב להם. הקדמה חשובה זו זכתה ליכלל במהדורות הדיואן שנכתבו ונדפסו בדורות שאחריו.
זכה רבי יהודה ובניו יוצאי חלציו, רבי יוסף ורבי שלמה, החזיקו במלאכת הקודש שירשו מאביהם בהעתקת ספרי קודש, תוך שהם מעשירים את אוצרות הרוח של יהדות תימן בפירושים וחידושים משלהם. רבי יוסף העתיק את ספרו של אביו "מנחת יהודה" בתוספת מרובה משלו. גם בנו רבי שלמה חיבר ספר "חשק שלמה". גם נכדו רבי יהודה בנו של רבי יוסף עסק בהעתקת ספרים, ובספר "מנחת יהודה" שנשמר בכתב ידו ניתן ללמוד זהות מחברו של המדרש "מנחת יהודה". תרומתה של משפחת רבי יהודה ג'זפאן בהעשרת נכסי הרוח של יהדות תימן היתה כבירה, והשאירה רישומה לדורות, ובכך הצטרפו לאותם גדולי הרוח מעתיקי השמועה והעומדים על משמרת מלאכת הקודש בהנחילם מורשה לעם סגולה.
כתיבת תגובה