הרב דוד סלימאן
הרב דוד נולד בוטן אלמקאש באזור אמלח שבצפון תימן לאביו הרב סלימאן בן יוסף, אבי בית האבן ומנהיג ידוע ומיוחד בצפון תימן, שהיה רב ומקדש ומגרש ועוסק בקבלה מעשית. דוד הושפע מאביו הן בכל הקשור בלימוד תורה ועבודת ה' והן במלאכה שבה עסק, צורפות ונפחות, ובעיקר ירש ממנו את יכולת ההנהגה.
דוד הינו בן למשפחה מיוחסת, מבוססת מבחינה כלכלית, ומקובלת על היהודים ועל המוסלמים כאחד. התגורר בבית בן שבע קומות, הוא הקרוי "בית האבן", והיה שם בית הכנסת של המשפחה ששימש את היהודים בישובים שבאזור. בבית הכנסת היו ספרים רבים, מקרא ומשנה, הלכה ואגדה. לסביבה מיוחדת זו היתה השפעה על עיצוב אישיותו.
דוד נשא שתי נשים. הוא נשא את חביבה ממשפחת זנדאני שילדה לו שני בנים ושתי בנות. כן נשא את בדרה ממשפחת מנצור בתימן שילדה לו שלשה בנים ושתי בנות. הוא נחשב לתלמיד חכמים ואף הוסמך לשחיטה, אלא שלאחר שחיטה ראשונה הניח לסכין ולא יסף עוד לשחוט.
הוא התבלט במנהיגותו וכושר הנהגתו התבטא בכל תחום שעסק בו. הוא היה נחשב מעין שר החוץ של המשפחה, בעוד אחיו הרב יוסף סלימאן עסק בעיקר בהנהגה הרוחנית. בדיונים בפני שופטים מוסלמים ובפני דיינים יהודים, כמיצג אנשים שפנו אליו, היה נוהג ביד רמה. הוא הכיר את ישובי צפון תימן והיה מבקר בהם בהזדמנויות שונות. השלטונות ראו בו אדם נאמן והוא נתמנה להיות גובה מס הגזיה (מס החסות).
הוא עלה עם בני המשפחה המורחבת (להוציא את אשתו חביבה ושניים מילדיו) לא"י בשנת תשי"א בעליית "על כנפי נשרים". הוא עסק בחקלאות עד צאתו לגמלאות. וגם כאן בא"י המשיך לשמש כמנהיג, ורבים ראו בו דמות שיש לפנות אליה ולהסתייע בה. את הנהגת בית הכנסת הדר יוסף קיבל לאחר מות אחיו הרב יוסף סלימאן, והמשיך להיות עמוד התוך בבית הכנסת עד יומו האחרון.
הוא הלך לעומו בשיבה טובה בערב פסח, יד בניסן תשסג, ונטמן בבית העלמין בישובו קרית עקרון. תנצב"ה.
כתיבת תגובה