גדולי ישראל הורו: 'קבלה טובה' לקראת חג 'קבלת התורה', "לקבוע חוק לימוד יומי ב'חק לישראל'" | ממשיכים את המסורת שייסד אדונינו האר"י הק' ז"ל ומעשירים ידיעות ברוב חלקי התורה
במסגרת החיזוקים וה'קבלות טובות' שהורו גדולי הדור לאחר האסון הנורא במירון בו נקטפו 45 נשמות טהורות ה"י, התקבלה הבשורה המרנינה בהיכלי התורה על החיזוק העצום וההתעוררות בקרב כל בני ישראל, זקנים עם נערים, מבוגרים וצעירי הצאן, לקביעת חוק לימוד יומי בספה"ק 'חק לישראל', ובזה לחדש מסורת הדורות בספר הקדוש הזה.
הן ידוע ומפורסם כי תקנת הלימוד היומי ב'חק לישראל' ייסד אדונינו האר"י הק' ז"ל כפי שסיפר תלמידו מהר"ח ויטאל ז"ל בזה"ל: האר"י היה נוהג לקרוא בסדר הזה בכל יום בחזרתו מבית הכנסת לאחר אכילתו, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, עכ"ל. ולכן, נהוג ללמוד בסדר 'חק לישראל' אחר תפילת שחרית עוד בלבוש הטלית ותפילין. ואמנם כיום רבים הנוהגים לפתוח בו את יום הלימודים לאחר תפילת שחרית, ויש הלומדים זאת במשך היום כשזמנם פנוי בשלוה ובהרחבת הדעת.
הסדר המופלא של 'חֹק לישראל' [או כפי שנקרא בחיבה יתירה ה"חק"] הוא כדלהלן: מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה. הסדרה מסווגת כשיעור לימוד יומי על פרשיות התורה כסדרן. כל פרשה ופרשה בתורה מפורטת. השיעורים נערכו על פי סדר הלימוד של האר"י כמתואר בספר "פרי עץ חיים" וכוללים: קריאת פסוקי תורה, נביאים וכתובים, לימוד פרק משנה, קטע גמרא וקטע מספר קבלה.
פסוקי התורה נקראים מפרשת השבוע, פסוקי הנביאים נקראים על פי רוב מהפטרת הפרשה ופסוקי הכתובים נקראים מספר משלי מתחילתו ועד סופו (מלבד חמשה הפסוקים האחרונים) ואחר כך מחמשת חלקי ספר תהלים. מספר הפסוקים נקבע על פי היום בשבוע: ששה בימי ראשון ורביעי, ארבעה ביום שני וחמשה בימי שלישי וחמישי.
פרקי המשנה נקבעים על פי היום בשבוע: ביום ראשון פרק מסדר זרעים, ביום שני מסדר מועד וכן הלאה. קטע הגמרא הוא על פי רוב מהפרק בתלמוד הבבלי המקביל לפרק המשנה, (בימי ראשון ושישי נבחרים קטעים מתוך המסכתות ברכות ונדה). קטע הקבלה הוא על פי רוב מתוך ספר הזוהר.
סדר הפסוקים והפרקים כפי שנהוג היום הודפס לראשונה על ידי רבי יצחק בן ברוך שחילק את ששת סדרי המשנה לששת ימות החול, והתאים את הסדר ללימוד מהיר ומסודר. לסדר זה הוסיף הרחיד"א ז"ל קטעי הלכה ומוסר וקראם על שמו "יוסף לחק".
והנה, כתב ב'קיצור שלחן ערוך': אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹק קָבוּעַ וְלֹא יַעֲבֹר, לִלְמֹד בְּסֵפֶר "חֹק לְיִשְׂרָאֵל" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ".
ואכן, גדולי וצדיקי הדורות עודדו וזירזו מאוד ללמוד את הסדר ב'חק לישראל', ועיקר הסיבה היא, כי בעזרת לימוד ב'חק' ניתן ללמוד קטעים מכל חלקי התורה המרכזיים בזמן קצר יחסית.
וידוע ומפורסם שכך נהגו בעצמם גדולי ומאורי הדורות, שלמרות גדלותם בתורה בבקיאות עצומה בכל מקצעות תוה"ק קבעו חוק לימודם בספר קדוש זה "חק לישראל" והקפידו על כך בכל עוז, כן ידוע על האר"י הק', רבי חיים ויטאל, הקדושת לוי, הדברי חיים מצאנז ובניו, הישמח משה, הרי"צ מליובאויטש, הפלא יועץ, החיד"א, בעל הקיצור שו"ע ועוד ועוד מכל החוגים והעדות.
ואף בדורינו ראינו גדולי עולם שקבעו לימודם בהאי ספרא קדישא, וכן נהג גאון ישראל וקדושו מרן הקהילות יעקב מסטייפלא זי"ע וכן פוסק הדור מרן הגאב"ד המנחת יצחק זיע"א, ועוד מגדולי פוסקים ואדמורי"ם ראשי קהילות קודש.
ואיתחזק קמיעא, הסגולות הנפלאות ל"בני, חיי ומזוני" בקביעת הלימוד בחק לישראל,, כמליצה על פי לשון הגמרא "חוק – לישנא דמזוני הוא" (ביצה, דף טז ע"א). ונודע שהרה"ק הרב רבי אלימלך מליזענסק זי"ע אשר הרבה ללמוד בספרי הרחיד"א ז"ל זירז את הלימוד ב'חק לישראל', והרה"ק רבי רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע אף הוא הפליג במעלת הלימוד וכתב בהסכמותיו כי "מצווה גדולה להגות בו תמיד בכל יום בבוקר בבוקר לקיים מצות קביעות התורה". והרה"ק בעל קדושת יו"ט זצ"ל העיד, כי בשעת הלימוד ב'חק' הוא שואב את התשובות על שאלות ששואלים אותו כל יום.
הלימוד היומי ב'חק' מותאם לכל הגילאים, מבוגרים וצעירים, בחורים ואף ילדי חמד, כולם יכולים למצוא בו מבוקשם, להתייגע בדברי 'תורה שבכתב' ו'תורה שבעל פה', ולהעשיר ידיעותיהם ברוב חלקי התורה, ובוודאי שהקובע 'חוק ולא יעבור' לימוד בספר הקדוש הזה, מלבד מה שזוכה ללמוד ולעמול בדברי תורה הלכה וקבלה, יעמוד לו דבר זה לזכות ולישועה לינצל מכל פגעי הזמן ולהיוושע בדבר ישועה ורחמים.
שולחן ערוך עם פירושהרב יוסף קארו