תיאורו:
עץ ירוק-עד ממשפחת הפואתיים. פרחיו גדולים, לבנים וריחניים. פירותיו מכילים זרעים שממנו מכינים את המשקה שקרוי על שמו. מולדתו- אתיופיה, אך היה גדל בתימן על פני שטחים נרחבים. הקפה התימני נחשב כקפה משובח, שממנו זנים שונים גדלים בכל העולם, ובמיוחד בברזיל- יצואנית הקפה הגדולה בעולם. יהודי תימן הביאוהו בעלותם ארצה, וגידלוהו במקומות שונים באזורי מגוריהם.
חמי הרב שלמה צפר ז"ל בספרו "רפואות תימן" מספר: "ובתימן היה גדל בדרום תימן ובמזרח תימן בכמויות גדולות מאוד. וסוג הקפה בארץ יאפע, במזרח, היה מתוק ויפה בצורתו ופריו גדול כגודל הזיתים כאן בארץ, והיו מביאים אותו למכירה עם קליפתו לא כמו כאן שמשווקים רק החלק הפנימי בלי הקליפה מה שנקרא "קישר" בערבית. היה אפשר לאכלו יחד עם הקליפה שלו, במיוחד כשהוא רך וטוב, וטעמו כטעם הסוכר. בארץ תימן היו משתמשים בהרבה קפה, והיו שותים אותה בלי סוכר".
שימושיו הרפואיים:
לדעת יהודי תימן הקפה מחזק את הלב. בקפה הטחון עם קליפתו (הקישר) היו משתמשים לטיפול בכאבי ראש, כשהוא מעורב בקינמון, זענגויל, הל וציפורן. בצרוף זה היו מטפלים בהצטננות וחום גבוה ע"י שתית משקה חם מספר פעמים וכן להרחקת השינה. כשמישהו היה נפצע וזב דם לרוב, היו לוקחים כמות גדולה של קפה ומורחים אותה על מקום הפצע במטרה לעצור את זיבת הדם.
השתמשו בו גם לעצירת שלשול על ידי נטילת שתי כפות קפה טחון ועירובו במעט מים ושתייתו. אופן אחר: כפית קפה בחצי כוס לימון ללא סוכר ושתייתו (עפ"י יחיא אקצ'ע).
ניסים קריספיל מספר: "רטיות שהוספגו במרתח שבשלו בו קליפות פולים במי מלח משמשות אותם לטיפול בכאבים ראומטיים ובנקעים" (המדריך השלם לצמחי מרפא).
שימוש זה לא זכור בין זקני תימן.
בקישר (קליפות הקפה) היו משתמשים לזירוז העיכול ולשיתון. מי שהיה לו כאבים באזור הכליות היו מציעים לו להרבות בשתיית קישר.
מתוך ספר מזור מתימן
כתיבת תגובה