טעם שאומרים בחג הסוכות לפסוקי "שפטני אלוהים"
מוה"ר חיים סנואני זצ"ל, מבאר בספרו טעם מוסרי נפלא, מדוע בחג הסוכות אומרים אנו בפרק החג את הפסוקים "שפטני אלוהים וריבה ריבי, מגוי לא חסיד וגו', ומה הקשר שלהם לחג הסוכות, וז"ל קדשו:
"שפטני אלוהים וריבה ריבי- זה זמן כביר אני מסתכל על הפסוק הזה, שהוא ראשי תיבות שאו"ר מל"ח ממו"ת, והם השלשה דברים שאמרו חז"ל {ברכות ל"ד ע"א}, שלשה דברים רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הם: שאור ומלח וסרבנות. וסרבנות נרמזה בתיבת ממות, על פי מה שאמרו חז"ל {ברכות נ"ה ע"א} שלשה דברים מקצרין ימיו של אדם, מי שנותנין לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והאומרים לו לעלות לספר תורה ואינו עולה, והמנהיג עצמו ברבנות. משמע שרוב הסרבנות גורמת מות, שאם מסרב לעלות לס"ת מקצרין ימיו וגורם מיתה לעצמו.
נמצא שלא יהא סרבן כל כך. וכבר הורונו ז"ל כמה היא הסרבנות, הובא בפסק הלכה או"ח {סי' נ"ג ס"ט} וז"ל, מי שאינו שליח ציבור קבוע, צריך לסרב מעט קודם שירד לפני התיבה, ולא יותר מדאי, אלא פעם ראשונה מסרב, וכשיאמרו לו פעם שניה מכין עצמו כמי שרוצה לעמוד, ופעם שלישית יעמוד וכו'.
ואחרי הרמז הזה אמרתי בליבי, כי צריך עיון גדול מה טעם נרמזו שלשה דברים אלו בפסוק זה שאנחנו אומרים אותו בחג הסוכות. והטעם בצריך עיון עד ישקיף וירא ה' משמיים. {נראה שרבינו נשאר זמן רב בקושיא זו, עד שהוסיף וכתב ע"ז:}
ולפי קוצר דעתי אפשר לתת טעם לפי הפשט, והוא, כי לפי שיום טוב ראשון של סוכות נקרא יום ראשון אף על פי שהוא בט"ו לחודש, דרשו חז"ל לרמוז לנו שהוא ראשון לחשבון עוונות {מד' תנחומא אמור ל', ל'}. ולהיות כי דברי חכמים עצה, דברי חכמים רפואה, דברי חכמים חכמה ועושר, והם ז"ל הזהירונו משלשה דברים אלו שרובן קשה, לכן אנחנו מבקשים מהקב"ה שיצילנו מהם, בחג הסוכות שהוא תחילת השנה, וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא, וק"ל האס"ף" עכל"ק.
{מספרו תורת חכם על הנ"ך עמ' צ"ו}
כתיבת תגובה