מלך בבל כתוב עליו (ישעיה יד יג) שאמר השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון. אמנם חז"ל (תרגום יב"ע) [פירשו] שכוונתו על ישראל שנקראו כוכבים והראיה לזה שהרי הוא אומר ואשב בהר מועד בירכתי צפון והוא בית המקדש שנ' (תהלים מח ג) הר ציון ירכתי צפון. אבל אפשר עוד לפרש שהוא חשב שיוכל לעלות על הכוכבים במיני מכשירים שחשב עליהם או באיזה שמות שהיו עוסקים בהם כמו שכתוב (ישעיה מז יב) עמדי נא בחבריך וברוב כשפיך. כנגד זה השיבו הקב"ה למלך בבל ע"י הנביא ואמר לו (שם שם טו) אך אל שאול תורד אל ירכתי בור. וראיה לפירוש זה ממה שאמר עוד מלך בבל (שם שם יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון.
כתוב (ישעיה ס כה) אני ה' בעתה אחישנה, ואמרו חז"ל (סנהדרין צח א) זכו אחישנה, לא זכו בעתה. ואמרו שגאולת ישראל היא באה לאט לאט כמאה"כ (שה"ש ו י) מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו', תחילה כמו שחר, אח"כ יפה כלבנה, אח"כ ברה כחמה, אח"כ איומה כנדגלות. וכן אמרו ז"ל שהגאולה באה כמו האור שהוא בא לאט לאט כמו שכתוב ביוצר המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. מלת ברחמים פירושו שהאור איננו בא בפעם אחת. שאלו הוא בא בבת אחת היו בני אדם מתעוורים, כך הגאולה באה לאט לאט, כל זה אם אין תשובה ומעשים טובים מספיקים לכך, אך אם כל ישראל יעשו תשובה אז הגאולה באה פתאום שנ' (מלאכי ג א) ופתאם יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וכו'.
כתיבת תגובה