תלמיד חכם גדול היה בארץ תימן בכפר עראם ושמו אלמוקצע. איש ירא שמים וענו, חסיד ואוהב הבריות, אהוב למעלה ונחמד למטה, אולם עני ודל היה. ובכל זאת לא עצבו לבו מימיו לאמר: "מה תהיה פרנסתי היום ומאין יבוא מזוני?" וילך תמים בדרכי החיים לא תועה ולא נבוך, אך בוטח וסומך בעזרת אלהיו כל הימים.
