בשו"ע סימן תרפ"ד הלכה ג' כתב, אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאים ג' ספרים וקורים ששה בפרשת השבוע, ובשני קורא בשל ר"ח ומתחיל וביום השבת, ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה,
ו"בשתילי זיתים" סק"ט כתב: ולעניין קדיש, נ"ל דכיון דמנהגינו להשלים השבעה בראשון ולהוציא זה אחר זה ולא בבת אחת, צריך לאמרו אחר כל ספר וספר, ואע"פ שלדעת הכ"מ פ' י"ג מהלכות תפילה וב"י סי' רפ"ב ורדא"ד בשם גאון בענין אחר, טעמם לפי שאין קורין בראשון רק ששה, והיינו בשבת שיש בו שני ספרים, אבל בשבת דעלמא או ביום שאין בו רק ספר אחד, מנהגם לגמור הפרשה עם השבעה, ולפיכך אומרים אחריו קדיש וכמ"ש סי' רפ"ב בשו"ע וב"י ע"כ.
ולכאורה דברי רבינו ה"שתילי זיתים" סתומים וצריכים ביאור, במה שכתב, טעמם לפי שאין קורין בראשון רק ששה, והיינו בשבת שיש בו שני ספרים. חדא, דמאי שייטא להכא, דאיירינן במוציאין ג' ספרים והם מיירו כשמוציאים ב' ספרים, ועוד צריך להבין כשיש ב' ספרים, האם אכן דעתם שקורין בראשון ששה, וזה לא שמענו, ורק כשמוציאין ג' ספרים דעת השו"ע שקורין ששה בראשון.
וביותר, צריך ביאור מה שכתב רבינו ה"שתילי זיתים", אבל בשבת דעלמא, או ביום שאין בו רק ספר אחד, מנהגם לגמור הפרשה עם השבעה, שזהו ממש כפל הדברים דשבת דעלמא זהו כשמוציאין ספר אחד, וא"כ מה זה שכתב שוב או ביום שאין בו רק ספר אחד, הרי זהו שבת דעלמא, ופשוט דלא מיירי ביום חול דשם אין שבעה.
ואחר העיון והחיפוש האיר ה' עיני בבאור דברי רבינו הגדול מאור גולת תימן, וכפי שידוע לכל צורב ולומד בספרי רבינו, שדרכו לכתוב הדברים בקיצור גדול, כדרכן של ראשונים כמלאכים, ולעוצם גדולתו הדברים פשוטים וסמך על המעיין, ובתוספת תיבה אחת דברי רבינו ברורים ומאירים, וזה כוונת רבינו השת"ז, טעמם לפי שאין קורין בראשון רק ששה והיינו בשבת שיש בו שני ספרים נוספים, כלומר הכל יחד שלשה ספרים, אבל בשבת דעלמא-כלומר שיש רק ספר אחד בלבד או ביום שאין בו רק ספר אחד נוסף, כלומר יחד שני ספרים, אזי מנהגם שגומר הפרשה עם השבעה ואומר קדיש, והכל בא על מקומו בשלום ודו"ק.
וביאור העניין כך הוא, כשמוציאים שני ספרים כו"ע נוהגים להשלים שבעה קרואים בספר ראשון ואומרים קדיש אחריו, שהרי נשלם מנין הקרואים וכן אומרים קדיש אחר ספר שני, אולם כשמוציאים שלושה ספרים וכגון שחל ר"ח טבת בשבת, או בר"ח אדר הסמוך לניסן שחל בשבת, או בר"ח ניסן שחל בשבת. לנוהגים כדעת השו"ע וקורין בראשון ששה, אין לומר קדיש אחר ספר ראשון שהרי עוד לא נשלם מנין הקרואים אבל אומרים קדיש אחר ספר שני שקרא בו השביעי, שאז נשלם מנין הקרואים, וכן אומרים קדיש אחר ספר שלישי שקרא המפטיר, ולפי מנהגינו שאפילו כשיש שלשה ספרים קורין שבעה בראשון א"כ נשלם מנין הקרואים, אומר קדיש אחריו, וכן אומר קדיש אחר ס"ת שני, וכן אומר קדיש אחר ס"ת שלישי.
צא וראה, שבחוה"מ פסח דאין משלימין מניין הקרואים אלא בספר שני, אין אומרים קדיש אחר ס"ת ראשון וזה יסוד לכל בנין, וכשמוציאים שלושה ספרים, תלוי בחילוק המנהגים, וכנ"ל.
העולה מכל האמור לעיל, כשמוציאים שלושה ספרים, הנוהגים כדעת השו"ע שקוראים ששה בראשון, לא יאמר קדיש אחר ס"ת ראשון, אבל אומרים קדיש אחר ס"ת שני ואחר ס"ת שלישי, ואילו הנוהגים כדעת רבינו ה"שתילי זיתים" שקורין שבעה בראשון, אומר קדיש אחר כל ספר וספר.
כתיבת תגובה