יש להעיר הערה מעניינת לעיון שהעירנו ת"ח ויר"ש מובהק בגירסת נוס' על הניסים שבנוסחתינו בנוס' הבלדי, מסיים בה כך: על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' "ועל כולם יי' אלוהינו אנו מודים לך" הטוב כי לא כלו וכו'. ולכאורה צ"ב שיש בזה כפילות לשון מיותר, שהרי כבר אנו אומרים מתחילה "מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו', וכו' הטוב כי לא כלו וכו'. ומה צורך יש להוסיף עוד "ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך, ועי' במהרי"ץ (ח"א ע' קסב) שנראה שהרגיש בדבר וביאר בזה"ל: ועל כולם וכו' חוזר אל מילת נסיך ונפלאותיך, וגם אל על הנסים שהוסיף בה ודוק, עכ"ל.
אך עדיין אינו מספיק, שאם לסיכום הענין אנו צריכים, מ"ש בשאר ימות השנה שאומרים ג"כ בפירוט כמה עניינים "על חיינו וכו' על נשמותינו וכו' על נסיך ונפלאותיך שבכל עת כו', ואין מסכמים בסוף כן. ודוחק לחלק שזה מחמת אריכותו יותר. גם עוד אנו מסיימים כל החיים יהללו את שמך וכו' ולכאורה די בזה. [ואפשר די"ל שמאחר ואומרים בסוף עה"נ לשון בקשה דהיינו "כשם שעשית וכו' כך עשה וכו' ע"כ ראו לחזור שוב לענין ההודאה ויל"ע], גם כי אינו מסודר כ"כ בלשון שממשיכים אחרי משפט זה, שהרי מתחילה אומרים "ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך, וממשיכים – הטוב כי לא כלו וכו'. והגם שרבינו הרמב"ם בסדר תפילות כתב כן, צ"ע.
ואפשר שיש להעלות השערה דט"ס הוא, ונתחלף למעתיקים מל' ברכה שניה של ברכת המזון ששם אחר נוסח עה"נ פותחים בנוסח זה "ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך" שכך הוא גם כל ימות השנה, ושם באמת מותאם גם המשך הל' "ומברכים את שמך וכו'". ויש להוכיח עוד שנוס' זו אינה מנוס' "עה"נ גופא שהרי המנהג שלא לכפול נוסח זה בברכהמ"ז, וכמש"כ השה"ט אדם בן נון הי"ו בקובץ הביאורים שבסוף התכלאל המבואר אות ר"פ, ומהטעם שכבר אומרים אותו ממילא אח"כ באותו נוס' ואין טעם לכופלו, וזה צ"ב כיצד יתקנו נוס' לאומרו בין בברכהמ"ז ובין בשמונ"ע שיותאם רק לשמונ"ע ולא לברכהמ"ז, אלא ע"כ צ"ל שט"ס היא כנ"ל. ואפשר עוד שהרמב"ם גופיה גרס כנוס' השאמי שאומרים אח"כ בשמונ"ע "ועל כולם יתברך וכו' [וכמו שהוא כן בסדר רב עמרם גאון סדר חנוכה "ועל כולם יתברך, וכל החיים וכו' וכעי"ז עי' במחז"ו סימן צג ועוד], ומזה נגרר הט"ס, ואע"פ שלא כתב כן בסדר השמונ"ע, לא כתב רק עיקר הנוס', וצ"ע.
כתיבת תגובה