לפני כחודשיים הייתי צריך לסדר עניין מסוים באחד ממשרדי הממשלה, המתנתי בתור כמו כולם, וכשהגיע תורי ניגשתי לפקיד. בעודי מתיישב צלצל הטלפון והפקיד ענה, בזמן דיברו בטלפון הבחנתי שהוא נראה כבן עדתנו אך מקולו היה נשמע שהוא בן עדה אחרת, משום שהחי"ת שלו הייתה כי"ת והעי"ן שלו הייתה אי"ן, הסתכלתי על חולצתו אליה היה מוצמד שמו והופיעו המילים "שי עוז ארי".

לאחר שסיים לדבר בטלפון, ולאחר שסיים לטפל בנושא לשמו באתי, קמתי ללכת, אך אז סקרנותי גברה על בושתי. פניתי אליו ושאלתי בעדינות אם אפשר לשאול שאלה והוא ענה בחיוב. "אתה תימני?" שאלתי, הוא ענה לי בגמגום "כן", שאלתי "אז מהיכן השם הזה שלך?" והוא ענה ששינה את שם משפחתו מעוזירי לעוז-ארי, המשכתי להקשות ושאלתי "ומדוע אינך מדבר בחי"ת ועי"ן?" והוא ענה "אני מתבייש", הסתכלתי עליו במבט שחציו מרחם וחציו תוהה, ואמרתי לו בנחת: "אתה מתבייש להיות לבן עדה ששמרה במשך 2000 שנה על היהדות האמיתית בחרוף נפש? הידעת שמשפחת עוזירי הייתה משפחה של רבנים גדולים בתימן? ראית אי-פעם בן של מלך שמתבייש בכך? אולי השם משפחה החדש שלך והדיבור הקלוקל שלך מסתירים את מי שאתה, אבל דבר אחד אל לך לשכוח, הצבע שלך ושלי ב"ה לא יורד בכביסה!" הוא הסתכל עלי בחיוך אמר: "יש משהו בדבריך". לחצנו ידיים ונפרדנו כידידים. לאחר מספר חודשים שוב הייתי צריך להגיע לאותו משרד ושוב ניגשתי לאותו פקיד, הסתכלתי על חולצתו אליה היה מוצמד שמו אך הפעם הופיעו המילים "שי עוזירי".

שבת שלום.