נוסח זה של 'מא כ'בר' הארוך
כפי שנהגו לומר 'בבַּית סַלְם' נתקבל ע"י רבי שלמה סלמי אכלופי זצ"ל
מה נשתנה (תרגום) מאת פרופ' יהודה רצהבי ז"ל
מתוך אפיקים ניסן תשכ"ו
מה היה עניין הלילה הזה מכל הלילות? יצאו סבינו ואבותינו, ממצרים מבית עבדים. מה היו עושים? היו מערבבים את התבן [בחומר] הלבנים ואת [חומר] הלבנים בתבן, בשביל מי? בשביל פרעה הרשע הגמור. זה שראשו כדמות מפלצת, ועינו כשד מוכנע, וחוטמו כארובה. ופיו בעין התנור, וצוארו כמכתש שבור, וזקנו כשער כלב שוטה, ולשונו כלשון חית טרף (?), ואזניו מגרפות לאסלות חפורות, וגבו כמשדדה מנוקב וירכיו שבורות מצד כף הירך, הארור בן ארור.
והביא ה' על המצרים עשר מכות, שבתורה זכורות ולשלוש מחלקות מחולקות. שלוש בידי משה עליו השלום, שקיבל את התורה. שלוש בידי אהרון כליל המעלות. שלוש בידי בורא ארץ ושמיים. העשירית בידי הבורא יתעלה ומשה ואהרן כמאושר. וכפי שנתברר לנו בספרי התורה הנזכרים. הואיל ופרעה הארור הוא ועמו עקבו את בני ישראל בתרמיות, הענישם האל יתעלה בכל הדינים הקשים עד שהמצרים לקו במכות ובשמחה לאיד, באסונות ופגעים, בפורעניות ובשרצים שנעשו כקורות. ובאו עליהם כל החרדות, בבית ובשדות ובכל המקומות, ונעשו ככלבי חוצות.
והביא עליהם כל המכות, זו את זו רודפות. מכה ראשונה דם וחרבן ומים הרעים עד שנעשו כעבדים, ובסופו של דבר התחרט פרעה על מעשיו. המכה השניה שלח להם צפרדעים שהילכו בתוך מעיהם, וקרקרו להם בחדריהם. על זאת כל איש קרבה נפשו למות. יעלו עליו הצפרדעים גם אם הוא הולך בדרך. המכה השלישית הכנים והפרעושים, באו בכסותם ובעצמותיהם, ביטלו אותם מכל מלאכה, עד שנעשו בשלכת. המכה הרביעית הערוב וחיות המדבר עד שהכל נשתבשה דעתם עליהם. ופרעה הארור נעשה כמי שאחזתו רתת ואף אבד לו כתרו ועלו עליו כל החיות. המכה החמישית הרעב והדבר, והכאב והחולי, והדלות והסבל עד שנעשו כבהמות-השאיבה. המכה הששית הגירוד והשחין שהיו דוקרים בהם כמו סיבי-חבלים, לאחר העינוג והשמחה. וכל אדם כאב עורו וסמרה שערת בשרו. וכך באו עליהם כל הפגעים. המכה השביעית הברד ובתוכו אש מתלקחת, על פרעה ועמו הומטר פעם אחר פעם, עד שהכל נסו לבתים. ובאה עליהם גזירת האלהים, והשחיתה את התבואה והבהמות וילדים רבים. המכה השמינית הארבה והילק העצום, שעטה על מצרים כאויב (?) עד שכל אדם קיץ במצבו.
המכה התשיעית מכת חושך ומניעת שיחה ודיבור, ואשר ישב לא יסף לעמוד. וגברו בהם הקדחת והכליון עד שתששו גויותיהם ועצמותיהם. ובני ישראל שיבחו לאלהים והרבו תהלות, והובטחה להם ישועה מאותם הימים. המכה העשירית מות הבהמות והבכורות. היא התלאה והניוול הגדולים ביותר שבאו עליהם. חרב אלהים הונפה עליהם בכח, ונפלה זעקה בכל בית, ואבדו עשתונותיהם ולא נותרה להם שלוה במצרים.
ובני ישראל קראו אל אלהיהם והתפללו בכוונה, כאשר פרעה זעק כחתול מילל, ואמר: "בני ישראל, צאו ממצרים, למה הדיבורים?" הכרית [האל] את המצרים, גדוליהם וקטניהם. השינה נדדה מהם ומפרעה ועיניהם היו מכוות דלקת וכיבים. קרא פרעה לבני ישראל ואמר: "צאו במחצית היום, כי נתקבלה תפלתכם אצל האלהים העזוז והגבור. הוא האל הקדוש המנצח והמכניע". והודה באדנותו ואמר: "מחסי בו!"
עד שנותרה זקינה מופלגת. אלף קללות ינחתו עליה. לה צמר אדום דחוס. צרור וקשור במינו. אפה כזרבובית, ובין עיניה כיב תקוע, פניה מקומטים וכמושים. גבה גבנונים כדמות גבעות ותלים. פניה מטוייחים בטיח. היה לה פסל מעשה עיסה מונח לפניה. הענידה לו אצעדות, והוא מוצב על התנור. מרוב ארירותיה כינתה אותו: "הקוף האלגנטי". חגרה לו חגור ועשתה לו פעמון. ונתנה בידו מטה עץ רקוב. נכנס הכלב המפוטם ואכל את הפסל הדחוס. היתה מבכה אותו בניעה ונידה, מנתרת ומקפצת בגללו עד שנמחץ גבה. בא השטן הארור ונדמה לה בדמות אדם, שצפורניו עשויות וששערו מסופר, ועל גבו אוכף מטולא ומקומט. אמר לה: לואי ויתעוורו עיניך בתנודות אלו. למה נטשת את פסלך כשביתך פרוץ? קרבי ואראה לך היכן פסלך חבוי. שמחה שמחה גדולה וצעקה אליו בקול חרד. וכשנתקרבה אליו הכה אותה עד שמחץ פצעה. אותו לילה זעקה זעקה גדולה לקיים מה שנאמר "כי אין בית אשר אין שם מת". והושיע ה' את בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים ובאותות ובמופתים על ידי משה רבנו עליו השלום, והוציאם מן הים אל היבשה והמצרים טבעו בים סוף [וזאת התשובה: "עבדים"].
כתיבת תגובה