וידבר ה' אל וגו' שור או כשב או עז כי יולד וגו' לא נאמר עגל או טלה או גדי אצל בהמה כי מהיותה בעולם היא בהוייתה ומה שיש לה כח מלמעלה בעת הלידה יש לה בסוף כשתזקין משא"כ האדם שאין נר"ן ח"י נכנסים אלא בהדרגה תחלה כשבא ליכנס תחת כנפי השכינה ולקיים המצוה הראשונה היא מצות מילה זוכה לנפש מצד המלכות, וכיון שזכה ליכנס ללמוד ולעסוק בתורה זוכה לרוח מצד הזכר מצד ז"א, וכיון שעוסק במצות זוכה לנשמה מצד הבינה אימא עילאה, וכיון שבא לישא אשה זוכה לקנות חיה מצד אבא והרי הוא בדמות העליונים בצלם אלהים מוליד בן ובת ונשרש בד' אותיות הוי"ה ב"ה שד' מדרגות האלו שזכרנו נעשו מרכבה לד' אותיות השי"ת בין דכללות בין דפרטות הרי יצדק לומר בבהמה שור או כשב או עז אלא שבקטנותם נקראים עגל טלה גדי מצד שעדיין הוא בחולשת הגוף וראייתו מתיבת עגל גי' ק"ג ושור גי' תק"ו שמנין זה מועט ומנין זה גדול שזה בקטנותו קטן המנין ובגדלותו גדל המנין, וכן טלה כבש, גדי עז אבל האדם אינו בסוג זה שבהיותו קטן נקרא תינוק ונער, ובאמצע ימיו נקרא בחור ובסוף נקרא זקן הרי שתיבת תינוק גדול מנינו מהכל אלא לרמוז דגבי אדם הוא להתעלות ממדרגה למדרגה לקנות השלמות ולהיות לי כח מד' עולמות אבי"ע ומד' אותיות הוי"ה של ד' פרצועים עליונים, והיותו מרכבה לשכינה בקניית הנפש, דרופתקא דאורייתא בקניית הרוח ובעשיתו המדות נעשה בסוד משפיע ומקבל סוד הנשמה ובעשותו המצוה הגדולה סוד פי"ר הוא קונה חיה וכ"י הוא נותן חיות לבנים שמוליד והכל בכח העליון המאיר לארץ ולדרין עליה ואז בעליית המ"ן של הבנים דברא מזכי אבא וניה"ק מתבררים ובטל טעם הקליפה וירד באשה וצחנתה וספו תמו מן הארץ, ובכן רוח הקדש מופיע באדם לטורדו ולהזכיר לו חיובו בעסק התורה ועשיית המצות לקנית שלמות וכדי להשלים אילן העליון ואדם העליון שזהו תכלית כוונת בריאתו וביאתו לזה העולם השי"ת יצילנו משגיאית אכי"ר:
23
ינואר
כתיבת תגובה