כי תהיין לאיש ב' נשים וגו', אפשר לומר כי ב' נשים אלו הם רמז לב' יצרים יצה"ט ויצה"ר, האחת אהובה זה יצה"ר שהוא מתחבר עם האדם מעת לידתו והוא מראה חיבה ואהבה באמרו אני קדמתי היום כמה ימים והבכורה שלי היא, והאחת שנואה זה יצה"ט שנתאחר בזמן באמרו אין דברי מתקבלים שכבר נשתרש יצה"ר באדם והוא קורא לעצמו אזרח ואני כגר בא מימים מועטים ואיני חשוב בעיניו אלא כזר ושנוי אני בפניו ואין לי חלק בבכורה, ואין כן דין התורה דין האמת אלא הבן הבכור לשניאה, והיה ביום הנחילו את בניו כלומר ביום הנחילו הקב"ה לאיש הזה בביאתו לאותו עולם הניח לו את בניו כלומר בפטירת האדם מזה העולם יש לפניו ב' דרכים א' לג"ע זא' לגיהנם ומלאכי דין ומלאכי רחמים כל כת באה בטענה אני השרשית ואני סגלתי מצות כך וכך והן ביד כל אדם יחתום הפנקס פתוח וצועק אני עסקתי בתורה וסגפתי עצמי בענויים וכמה מיני חרופים סבלתי והייתי שנאוי ודל בעיני וכל זה כדי למרק עוני וטעותי שהטעני יצה"ר וכדי לברר ניה"ק אשר נפלו בשבילי והעליתים משם ע"י עסק התורה ומעט את אשר יהיה לו ס"ת תורה למי תהיה הנחלה למי שהיה לו טורח ועמל בתורה ומאחר שהפנקס פתוח והעד הוא השר והשלטון המלך יתברך אין פתחון פה לבן האהובה בפני בן השנואה כי את הבכר בן השנואה הוה מכיר מקומו בג"ע וקול הכרוז יוצא פנו מקום לנשמה של פלוני וליתן לו כפלים שכר המע"ט ושכר קיבול הצער של עולם שיצא ממנו וזה ממה שנמצא כתוב עליו בפי הפנקס ובראשיתו שהוא על דין תורה ולו יאות ליתן משפט וחלק הבכרה, זה מה שעלה בשכלי בקצ"ד בקצ"ר אמיץ השי"ת ימחול לי על כל שגיאותי:
23
ינואר
כתיבת תגובה