ל, יב, כי תשא וכו' איש כפר נפשו וגו' העשיר לא ירבה וגו'.
יש להקשות למה אמר הכתוב ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אותם, אם איסור וחטא יש בפקד אותם עד שיתחייבו מיתה, וצריכים שיתנו כפר נפש לה' לכפרה בשביל זה, או אם הוא סכנה מפני עין הרע, וצריכים לתת כפר נפשם להגן מפני עין הרע. ועוד למה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט אם הוא כפר נפש מעון והרי העשיר לא תרגיש נפשו בחצי שקל שיתן שום חסרון, ואינו נחשב בעיניו לכלום, ואיך יהיה כפר נפשו, והרי החטאת הבאה לכפר על שגגת חטא עולה ויורד, העשיר מרבה והדל ממעיט. ואשר לעד"ן לומר, שמפני שסגולת האיש הישראלי אינה כשאר המין האנושי, כי הוא גוי אחד כאיש אחד, בנפש אחת כלול במקורו היא כנסת ישראל שרגליה יורדות מות, כי המנין פוגם בו ושולט בו ח"ו הנגף מפני שגורם היפרדו ממקורו זה ח"ו לצאת מרשות היחיד לרשות הרבים משבת לחול. ועוד טעם אחר שהמונה אותו כדי לידע מספרו הוא כמי שמונה תכשיטי אשתו של מלך, וזה זלזול כבוד לשכינה, ולכן דבר זה גורם ח"ו נגף בשונאי ישראל (ח"ו). לזה אמר הכתוב שהתקנה לזה, ונתנו איש כפר נפשו, ר"ל דבר חליפי נפשו למנותו, ויהיה לה' תרומה לתקן השכינה, ולא ימנו אלא הכפר. ולפי"ז אפשר שאין קפידא אלא במנין כל ישראל.
כתיבת תגובה