"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'" (לה, א)
ידוע שמעשה המשכן הוא תיקון חטא העגל, וכאשר חטאו היה ע"י הקהל לכך הוצרך בעת התיקון שיהיה בהקהל, לפי שמעשה המשכן הוא לתת ייחוד קודשא בריך הוא, ונרמז בפסוק "את כל עדת" ר"ת בגימטריא צ"א, וסו"ת אותיות לתת – דהיינו לתת ייחוד הוי"ה ואדנו"ת. "בני ישראל" ראשי תיבות י"ב, לרמוז שלא הקהיל אלא לי"ב שבטי ישראל דווקא.
(עץ חיים — לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'" (שם,ב)
"כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת" (שם, ה) דרשו רבותינו ז"ל שמי שנותן צדקה בסתר או לגבאי באופן שלא ידע העני מי הוא הנותן ולא ידעו אחרים ה"ז דומה לזהב. והנותן ליד העני וידע העני מי נתן לו דומה לכסף שהרי מקבל ממנו בכיסופי אפין. והנותן לעני בפרהסיא ה"ז דומה לנחושת שהוא מצוי ביד כל אדם והוא בזול. לפיכך צריך אדם ליתן צדקה בסתר, ונאמר: "מתן בסתר יכפה אף" (משלי כא).
(עולת שלמה – לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
"ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו" (לט, לב)
יש לפרש ע"ד הרמז כי "ותכל" רומז על כלת משה, כמ"ש רז"ל (במדבר רבה) עה"פ (במדבר ז, א): "ויהי ביום כלות משה" – כלת כתיב, זו תורה. והיום היו ישראל ככלה שנכנסה לחופה. ובעל "אור-החיים" יישב מה שמילה זו מופיעה מלאה "ו" בכל הספרים שעיקר הענין מ"ש "כלת כתיב" לומר: כלת הכתובה, היא סוד הכלה העיקרית שהיא ישראל וה – "ו" הוא החתן כי א"א להיות כלה בלי חתן. ולפי"ז י"ל ג"כ כאן "ותכל" הם אותיות כלת ו', לרמוז כי בעשיית המשכן וכל כליו היו מכוונים לייחוד השם. והרמז כי יש על תיבת ותכל "זקף גדול", לרמוז על שם הוי"ה שעולה כ"ו כמנין זקף גדול, שנחשב 26.
(מעט צרי – לרבי דוד ב"ר אברהם נג'אר זצ"ל)
"וישם את המנורה וגו' נוכח השולחן וגו'" (מ, כד)
בא להורות לנו מוסר השכל, באומרו: "את המנורה נוכח השולחן". כי חז"ל אמרו שהמנורה רומזת על התורה וא"כ צריכה להיות נוכח השולחן שיאמר דברי-תורה על שולחנו
(מקום מקדש – לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
כתיבת תגובה