הגאון רבי דוד ב"ר שלמה בכה"ר אהרן אלמשרקי חי בסביבות שנת התנ"ו ליצירה. והיה מנהיג בית הכנסת אלאוסטא שנבנה בימיו על ידי השר שלום אלעראקי כ"צ. היה מגדולי החכמים בדורו ורבו של מהר"י צאלח. ועל גדלותו ומעמדו, יש ללמוד מדברי מהרי"ץ בספר פעולת צדיק =(ח"ב סי עד) "וכבר נהגנו עפ"י הוראת מרנא ורבנא כמה"ר דוד משרקי נע"ג שהוא היה רב מובהק של עיר, וכן נהגתי אני ורבים עמי. והדין כן להטות אחרי רב של הדור.
רבי דוד חיבר ספר שתילי זיתים ביאורים וחדושים לשלחן ערוך אורח חיים, וספר ראשי בשמים על שו"ע יורה דעה עד סי' ק"י, ושאלות ותשובות שקראם רביד הזהב.
גולת הכותרת ביצירתו הוא ספר שתילי זיתים שהתקבל בקרב הצבור ורבים עשו להם העתקות מספרו, ובדורות האחרונים נתפשט בהרבה בתי כנסת לימוד השו"ע עם פירוש שתילי זיתים, ובעיקר במקומות שהתפללו בנוסח השאמי. יש לזקוף לזכותו את התרחבות הפסיקה בתימן כמרן השו"ע, והנטיה מד' הרמב"ם שנודע כמאריה דאתרין של ארץ התימן.
כדי להבין זאת, יש להסתמך על דברי הרב עמרם קרח =(סע"ת טז-יז) שסובר, שחדירת סדורי התפלה בנוסח ספרד לתימן והידיעה שבני ארץ ישראל קבלו עליהם לפסוק כמרן השו"ע, היתה לפני גלות מוזע בשנת הת"מ, אולם בעוד שבתחלה נטו לקבל עליהם נוסח ספרד ופסקי מרן רק יחידים, ובמשך הזמן נוצרה קהלה נפרדת "שאמי", הרי לאחר שובם מגלות מוזע ובימי השר שלום אלעראקי (אלאוסטא), היתה מגמה לשנות מנהגי תימן הקדומים וליצור מנהג אחד בכל תימן כמנהג ארץ ישראל וכל הקהלות. ורק התנגדות עזה מצד חלק מחכמי הדור לשינוי מנהגים הביאה להסכמה לשורה של תקנות וביסודם שכל קהלה רשאית להחזיק במנהגה.
יש להניח, כי רבי דוד משרקי כמנהיגה של בית הכנסת אלאוסטא ויד ימינו של השר שלום עראקי, עמל וטרח להכין את השו"ע כדי להפכו לנחלת הרבים וכל אחד יוכל למצוא בו את מבוקשו, ומתוך מחשבה זו השמיט חלקים מהגהות הרמ"א לשו"ע שאינן תואמות את מנהגי תימן, וכל זה כדי שלא להלאות את הלומדים במנהגים שאינם נהוגים, ולא זו בלבד, אלא שלרגל קיומה של הישיבה בביהכנ"ס הנ"ל שהיתה הגדולה מכל בתי הכנסת בצנעא, ושבצלה הסתופפו רבים שתפסו מקום נכבד בשורה הראשונה של חכמי תימן, אין ספק שספר ביאור לשו"ע היה צורך השעה, כדי לקרב השו"ע והפיכתו לנחלת הכלל. רבי דוד עצמו מבאר בהקדמתו לשתילי זיתים הסיבות שהניעוהו לחבור זה, ונביא בזה כמה קטעים מהקדמתו …והנה יודע כל שער עמי, כי בעו"ה אבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה, ונתרבו פירושי תורתינו בדיעות חלוקות, ודוחק הזמן ותלאותיו, היצר לכל לומד לבל ישב על כנו בחיוב הכתוב, וכביכול נשתכחה תורה מחולשת הסברא ופיזור הנפש והשכל בחילוק הסברות, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ולא ידע הלומד לאן יפנה דרכו. ואני בעניי משתומם הייתי על המראה שנה אחרי שנה, ולא מצאתי און לי, ואהיה משוטט בדעתי, והסכמתי עלתה להיות למודי בספר שחיבר מורינו ורבינו הקדוש מאורן של ישראל שהקים דגל התורה וההוראה, זיוה והודה והדרה מקצות הארץ ועד קצותה, ה"ה איש האלהים מהר"י קארו זת"ל ולכל ישראל, וחמדתי ספרו הקצר שקראו שלחן ערוך, כי ראיתי כל בית ישראל פונים אליו ונסמכים עליו לאהבת הקיצור, ועוד שהמציא כל הדינים הנמצאים בפוסקים הראשונים והאחרונים מה שלא נמצא כן בספרי זולתו מהגאונים אשר קדמוהו… ולכך ראיתי אני הצעיר בתלמידים בדעתי החלושה והקלושה, להעתיק לי ספר השו"ע… אחר שכבר נתפשטו דיני השו"ע ומנהגיו בכל הארצות. וכל הפוסקים האחרונים ז"ל אינם קוראים לו אלא בשם מרן, להודיעך כי הוא מרא דארעא וכ"ש בארץ זו ארץ התימן… ע"כ. ולהלן מונה הרד"מ שמונה תועליות לחיבורו שתילי זיתים.
גם ספרו השני ראשי בשמים על השו"ע יורה דעה, ראה בו צורך השעה, והוא לקבץ את דברי הפוסקים האחרונים ומנהגי קהלות תימן בדיני שחיטה וטרפיות המסוירם מדור דור, וכדבריו של מהרי"ץ בקולופון לספר ראשי בשמים, שהעתיק לרבי שלום בכה"ר סעדיה עראקי וזה לשונו …זה ספר תולדות אד"ם (אדונינו דוד משרקי) פירוש יפה ונחמד על הלכות שחיטה ובדיקה משו"ע שחיבר מרנא ורבנא מהריק"א ע"ה, ובו אסף וקיבץ כל סברות האחרונים בחצריהם ובטירותם, דבר בשם אומרו אשר לא היה לעולמים, גם אסף וביאר בו מנהגותיו אנו הק"ק צנעא, כאשר קבל מרבותיו זובחי הזבח, הפליא עצה הגדיל תושיה וקרא לו שם חדש אשר פי ה' יקבנו ראשי בשמים, על כי משלחן גבוה נלקחו אלו הדברים הנאמרים באמת ריש מלין דישי ורדי ובשמי ועיני לשמיא נטלית בעי ומתחנן, יאריך ימים על ממלכתו, שופריה דדויד ינהר לעלמין כירח יכון עולם, הוא וזרען בקרב ישראל אכי"ר. וזה דרכו שכ"ל למו לא נטה ימין ושמאל מפסק מר"ן, זולתי אם כבר פשט המנהג בהיפך =(כתה"י התימניים במכון ב"צ – יוסף טובי – עמ' 56).
מעמדו וגדולתו התורנית וכהונתו בביהכנ"ס הגדול אלאוסטא לצדו של כה"ר יחיא בנו של השר שלום עראקי, תרמו רבות להפצת חיבוריו. כה"ר יחיא היה מגדולי דורו, ומהרי"ץ מתארו בתשובותיו בתארים מופלגים, מאור הגולה, נר אלהים, הרב המופלא, מופת הדור וכיו"ב. יתר על כן, תלמידם מהרי"ץ הפיץ תורת רבו ברבים ואישש את פסיקתו על תורת רבותיו כמובא פעמים רבות בספרו פעולת צדיק, ומכאן נחקקה דמותו של רבי דוד משרקי כגדול מורי ההוראה שהנחיל ליהדות תימן את לימוד השולחן הערוך, וכמאריה דאתרין תימן.
זכה רבי דוד ובנו הרה"ג רבי יחיא שקבל תורתו מאביו נתמנה לחבר בית הדין בצנעא, כמו"כ חיבר שו"ת שצירפם לספרו של אביו רביד הזהב.
רבי דוד נפטר בשנת השבעים וחמש לחייו שנת התקל"א, כשהוא מותר אחריו ברכה בקרב הארץ.
כתיבת תגובה