רבי יוסף ב"ר אביגד שבזי זלה"ה*
אחת הדמויות המופלאות לשם ולתהלה, היא דמותו של המקובל האלקי והמשורר רבי שלם שבזי זיע"א בן לרבי יוסף בן אביגד בן חלפון זצ"ל. אע"פ ששפר חלקו של רבי שלם ורבות נכתב אודותיו ואגדות נפלאות נשזרו בדמותו שחולל ברוב חסידותו וקדושתו, הרי על רבי יוסף בן אביגד אבי רבי שלם נכתב רק מעט.
ברם, ניתן ללמוד על אישיותו של רבי יוסף מאישיותו הגדולה של הבן רבי שלם, ויפה כח הבן מכח האב, כלומר שגדולתו של רבי שלם נובעת מכח האב רבי יוסף שהיה גדול בתורה ובקבלה ורוח השירה פיעמה בו. ויפה כח האב מכח הבן שמתוך חיבורי רבי שלם אפשר לדלות מעט על תולדות אביו רבי יוסף בן אביגד.
רבי יוסף היה חכם גדול הן בנגלה והן בחכמת הנסתר, שקדן גדול בלמודו ועסק בתורה יומם ולילה, כאשר עיסוקו בקבלה ששפע בה בחידושיו וביאוריו. השיב לשואליו בסבר פנים יפות ובשמחה, והיה דרשן גדול. רבי שלם בספרו חמדת ימים כותב ביאורים ששמע מאביו ע"ד הקבלה, מהם אנו למדים ששבילי הקבלה היו נהירים לו. ובמקום אחד כותב רבי שלם …ואין ראוי להגיד סוד זה, כי הואלתי לאבא מרי בן אביגד ז"ל.
גם מתוך שיריו הידועים לנו עולה כי היה גדול בהלכה, שכן בשיריו כתב חידות בהלכה, כמו"כ היה בקי בחכמת הרפואה, דברים אלו נכללו בקינה שכתב רבי שלם עקב פטירת אביו, ושבה ביטא את כאבו הגדול בקינה הפותחת "יא קלב מא גא לך תחזן" אומר רבי שלום:
שובה והתנחם לבבי / כמה יגונים תחביא
על איש שהוא אבי ורבי / להגות אמת רץ כצבי
זיוו כמו נר מערבי / ליל ויום לא יחביא
ידע בסוד נסתר ויען / בצהול ושמחת שאנן
דקדוק לסודות לידעה / ורמז ודרש ישפעה / גם סוד לנפש טובעה
יבין בסוד חזור ושושן / ובסוד מקור חיים גן.
שם תעלה נפשו ותחן / עם השריד הנאמן.
לאלעלם כאן שכצן להימא / ראתב בעלמה דאימא
ואלטב פיהו כאן חכימא / ואיצא מולף נאצמא
=(דיואן חפץ חיים עמ' שעב-שעד)
על אף שרבי שלם כותב שאביו כתב שירים, הרי שמונה שירים בלבד ידועים לנו שמהם שלשה נדפסו ויתרם עדין בכת"י, יש להניח שברבות הזמן יתגלו עוד שירים מפני רוחו של רבי יוסף. באחד משיריו שעודנו בכת"י מסיים רבי יוסף …אסמי בקא יאן וואן וסי"ן ופ"א (יוסף), אבו אלסעוד אלאב (האב הוא באביגד), ומכאן שהשם אביגד הוא תרגומו של שמו בערבית אבו אלסעוד.
רבי יוסף היה מחכמי קהלתו, ובשנת השע"ט ליצירה כשמשלו התורכים בתימן גזרו גזירת המרת דת על היהודים. רבים לא עמדו בנסיון, ויש שהעדיפו למות על קידוש השם, רבי יוסף נתפס למלכות עם אנשים מקהלתו ונענש בענשים קשים על סירובו להמיר דתו, ובמשך כשנה היו נתונים במאסר כבד עם עבודת פרך. ולאחר תשלום שוחד ושלמונים שוחררו מבית האסורים בעירום ובחוסר כל. רבי יוסף נאלץ לנדוד ממקום למקום מפני חמת המציק ולמצוא מחיה לנפשו, ורק כשמונה שנים לאחר מיגור השלטון התורכי ושוב האימאם למלכותו, שמח רבי יוסף לשוב לעירו. "ואותו הרשע שתפס אבא מארי וחבריו, עשו בו שפטים ופשטו עורו עד טבורו והשליכוהו הרשע לכלבים" =(עפ"י רבי שלם בספרו הק' חמדת ימים פרשת בלק בפסוק דרך כוכב).
שירת הקדש של משפחת אלשבזי לתולדותיה, נסכה רוח טהרה וקדושה בקרב יהודי תימן. נתנה להם בגלותם את הצורה שבה היטיבו לבטא את ערגתם והמיית נפשם לשלימות נפשית ורוחנית, והשתוקקותם לישועת ה' בגאולת עמו ושוב הבנים לגבולם. תרומתם הגדולה של רבי יוסף ורבי שלם זיע"א, היא שעמדה לה לגולת תימן לעמוד איתן בצביונם ובדבקותם לתורת ה' וחוסן אמונתם בבורא עולם.
כתיבת תגובה