רבי נתנאל בירב פיומי זלה"ה*
בין המאורות שהאירו ליהדות תימן בסוף האלף החמישי ליצירה אשר שמעם הגיעו אלינו, הם הרבנים בני רב פיומי נ"ע, רבי נתנאל, ורבי דניאל, ורבי יעקב בירב נתנאל נ"ע. מאז ומתמיד, היוו חכמי התורה את החוליה המקשרת בין גולי תימן לשאר מרכזי היהדות בעולם, וקיימות הוכחות מוצקות לכך.
רבינו נתנאל בירב פיומי חי במאה האחרונה לאלף החמישי בתקופת הרמב"ם, והיה נגיד היהודים והסמכות הרוחנית בדורו, ושמע גדולתו הגיע להרמב"ם כפי שהדבר בא לידי ביטוי באגרת תימן שנשלחה אל רבי יעקב בנו.
רבי נתנאל חיבר ספר "בסתאן אלעקול" גן השכלים, ספר שבו שילב פרקים בפילוסופיה ובמוסר, בספר הזה שבעה פרקים במתכונת זהה לספר חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן בקודה, כשרבי נתנאל מביע דעה שונה מרבינו בחיי במספר נושאים. תוכנו של הספר עוסק בייחוד ה', מהותו של האדם כבחיר הבריאה, עבודת האדם לבורא, מעלת התשובה, שער הבטחון בה', ימות המשיח ונצחיות התורה, העולם הזה והעולם הבא.
ספר זה היה צורך השעה בתקופתו של רבי נתנאל, שכן הוא נועד לתת מענה לנבוכים וללחצים שיהודי תימן היו נתונים בהם באותה תקופה, עקב עליית השפעתה של תנועה מוסלמית, ששמה לה למטרה לקרוא לתחייה ולתשובה רוחנית שמרכזיותה היא דת האיסלם, ככתובת ראשונה לכל פעילות רוחנית בקרב תושבי הארץ, שימשו היהודים בתימן. שסימלו באורח חייהם ובדתם את נצחיות התורה, היפך דעת מייסד דת האסלם. ולכן, ראה רבי נתנאל צורך לתת מענה בספרו לכל אותם טענות שכביכול בטלה התורה והוחלפה באחרת, ולחזק לנשברי לב ולעודדם ולהעמיד האמת על תלה, אין ספק שרק אדם בעל שיעור קומה כרבי נתנאל מנהיגה של יהדות תימן, הוא היחיד שדבריו היוו תשובה נצחת והדרכה בהשקפת היהדות בשאלות יסוד שהתעוררו.
רבי נתנאל חיבר גם לוח עיבור שנים עברי המיוסד על מחזור בן רמ"ז שנים. לוח זה נזכר בדברי רבי שמריה בן עזרא הלוי וכדבריו: "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל".
אחיו של רבי נתנאל, הוא רבי דניאל בירב פיומי שממנו נשאר לנו כמה פיוטים הנושאים את שמו בראשי החרוזים, ושחותם אישיותו הרוחנית והמוסרית של רבי דניאל טבוע בהם, תוכן הפיוטים הוא לעורר הנפש לשוב בתשובה ותיקון המעשים. אחד הפיוטים הידועים בקרב יהודי תימן הוא הסליחה ליום הכפורים "דרכי שבעה רועים" הנאמרת בסיום הסליחות ופתיחת סדר נצ'ד אלרחמים, ונדפסה בסדורי התפלה ליוהכ"פ. יתר הפיוטים נכתבו במבוא לספר גן השכלים ע"י הרב יוסף קאפח, שנת התשמ"ד.
רבי יעקב בירב נתנאל בירב פיומי, תפש את מקום אביו כנגיד היהודים בתימן, כשעל שכמו הוטלה משימה קשה לעמוד בפרץ בתקופה קשה של גזירות להמרת דת ונגישות קשות על השלטונות, אשר גרמו לנשירת אנשים חלשי אופי אל דת האיסלם, ולא די בכך, אלא שאותם מומרים שימשו כחוד החנית לנגח את אחיהם ולהטיף להם להמיר דתם. תלאות אלו והמשבר הקשה שעבר על העם בשעה זו, הצמיחה משיחי שקר שקמו כביכול להושיע את העם. בעת שכזו היתה דרושה מנהיגות עשויה ללא חת, שתנווט ותדריך את העם ולהשיב מלחמה שערה. ואכן, רבי יעקב ראה מחובתו להתייצב מראש ולהגן על עמו מכל אותם רוחות רעות. לשם כך, ראה צורך לפנות את רבינו משה בן מימון (הרמב"ם) במצרים, כסמכות הרוחנית בכל המזרח ובעל השפעה מאין כמוה, וביקש עזרתו בהסברת עקרונות היהדות לנוכח בעיות השעה.
הרמב"ם נחלץ חושים לעזרת אחיו, והאיר פניו אל עבר רבי יעקב באיגרתו הידועה איגרת תימן. בה נתן מענה לכל אותם מערערים על יסודות התורה, וביטל את דמותם של משיח השקר למיניהם.
מתוך פתיחתו הפיוטית של הרמב"ם באגרת, אנו למדים על ההערכה הגדולה שרחש לרבי נתנאל ולבנו רבי יעקב. ונביא בזה כמה ציטוטים ממנה. וזה לשונו: "לכבוד גדולת קדושת מר ורב יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מר ורב נתנאל פיומי הנגיד המיומן נגיד ארץ תימן, ראש הקהלות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו…"
על שורשי האמת יעידו גזעיהם, ועל טוב המעינות ישהידו נובעיהם. ואמנם כי משרש האמת והצדקה פרח נאמן, וממעין החסד נחל גדול נמשך בארץ תימן… וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום, כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה לשמור משפט וצדקה… וכאשר הגיע אלינו מכתבך ידידנו יקירנו למצרים. נעמו לשמעו כל אזנים, ותאוה היא לעינים, והוא העיד בפנינו עליך, כי ממשרתי ה' אתה, היושבים בחבלו, החונים על דגלו. ומרודפי התורה ואוהבי דתותיה, השוקדים על דלתותיה, יפתח ה' לך את מצפוניה…
רבי פיומי ובניו ונכדו, הנהיגו את הקהילה והיו להם לעינים, וזכרם נשאר לברכה לדורות עולם במעשיהם הטובים, ועל זה נאמר זכר צדיק לברכה.
שלום! מתי ההילולה של רבי נתנאל בירב פיומי בבקשה ?
שלום! מתי הילולה של רבי נתנאל בירב פיומי בבקשה?