רבי סעיד ב"ר יוסף עוזירי זלה"ה*
מארי סעיד אלעזירי היה רב וחזן ומנהל בית הכנסת אלאוסטא. בדרכיו היה איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע, בטחונו היה חזק בשם יתברך ושם שמים שגור בפיו, ותמיד היה רגיל לומר ליחיד ולציבור, אללה ברוך הוא ישגיח עליכם בעין חמלתו, לא דבר לשון הרע ולא רצה לשמוע לשון הרע, כשהיה שומע לשה"ר היה מכסה פניו לסימן שאינו רוצה לשמוע לשה"ר. היה לוחם במתנגדי הקבלה. היה הגבאי והגזבר והתעסק בכל צרכי ביהכנ"ס הנזכר, ניהל את הגבאות בקפדנות מרובה ואת הגזברות בנאמנות יתירה. בעלי ביהכנ"ס לא עשו אתו חשבון. וכשדחקה כשעה לעלות לארץ ישראל, הזמין את אחד מבעלי בית הכנסת, והניח לפניו פח של נפט מלא ריאלים, ואמר לו זה של בית הכנסת, קח את זה מאחריותי לאחריותך, ואני נקי לפני ה' שלא נהנתי מממון ביהכנ"ס אפילו בשוה פרוטה, וכולם התפלאו על נאמנותו המופלגת וישרו ותום לבבו. לפרנסתו עסק ביצור מי ורדים והתפרנס מזה בצמצום.
היה משורר מומחה, והיו מזמינים אותו לכל מסיבה לשמח חתנים ולסעודות ברית מילה, במסיבות היה משליט סדר ושקט, והוא הקובע סדר המסיבה, יש מסיבות שצריך לקצר ויש שצריך להאריך. כשצריך לקצר, היה שר שירים קצרים והיה מקפיד על טורח בעל הבית. היו לו חברים קבועים המשתתפים עמו בשיר, והיה מקפיד שיהיה לכולם קצב אחד, ואם מאן דהו שינה כמלוא נימה, היה גורע בו ואומר לו אל תבלבל אותנו, כל זה כדי שיהיה סדר במסיבות. בשיריו ובמנגינותיו שהיו מלאים ערגה לרחמי שמים, היו עיניו זולגות דמעות כאילו אומר סליחות בבית הכנסת, ובמצב כזה היה גורם למסובים לשים לב לענין ולקדושת המסיבה. כשהיה מרגיש שיש הברה, היה נוהם בקולו ואומר אללה ברוך הוא ישגיח עליכם בעין חמלתו, ומיד השקט חוזר על כנו.
נטל על עצמו עול הציבור עד שאין מסיבה מאנשי סיעתו שאינו נוכח בה.
היה יוצא לדרוש אחר מטת הנפטרים, ולא פעם כשהיה חוזר מבית הקברות, היה מוצא שמחכים לו בביתו לבוא למסיבת חתן וכלה, מיד היה מוחה דמעותיו והולך לשמח החתן, כך שפוגשים אותו בוכה וצועק בבית הקברות, ומיד רואים אותו שר בבית חתנים.
כשהיו מתקבצים העם לתפלות על כל צרה שלא תבוא על הצבור, היה משתטח בתחנוניו לפני הקב"ה שירחם על ישראל שהם בניו והם שקבלו את התורה, והיה אומר לפני הקב"ה וכי אתה תמצא יותר טובים מהם וכו', ובמקום להוכיח את הציבור על מעשיהם שאינם מהוגנים, היה אומר להם אתם בניו של מקום, אתם צריכים לפשפש במעשיכם, אולי יש בידכם דבר לא טוב ואתם צריכים לתקן את מעשיכם, ותקנתכם בידיכם, וזכות אבותיכם אברהם יצחק ויעקב מסייעת אתכם. והקב"ה אינו חפץ בצערכם, ולהיפך הוא משתתף בצער שלכם, שנאמר עמו אנכי בצרה, וממשיך בדברים כאלה עד שהציבור משתכנע מדבריו. ודבריו מקובלים היות והוא מדבר בלב שלם ובתחנונים גדולים, וביתו ריקם, ומעשיו מתוקנים, וקיבל את יסורי המקום באהבה. בזקנותו כשהוא כבן שבעים שנה, מתה אשתו הראשונה שילדה לו שלש בנות. ונשא אשה שניה ילדה לו שתי בנות ומתה, נשא אשה שלישית ילדה לו שני בנים שנותרו לברכה.
היה מתנגד לעלייה לארץ ישראל מטעם החילוניות שבה, והיה אומר, עבודת ה' שבתימן לא תמצא בשום מקום. גם כשהותרה העליה והתחילו העם לעלות היה כועס, אבל כשקמו כל העם כאיש אחד ועלו לארץ ישראל, לא היתה לו ברירה וזכה לעלות, ורגליו דרכו על אדמת הקדש ונשתכנו בירושלים, ואחר כארבע שנים הלך לב"ע בשיבה טובה. ת.נ.צ.ב.ה..
כתיבת תגובה