מילים העבריות אשר היו מדוברות בפי אבותינו יהודי תימן
"ועשית כחכמתך" – פירושו: פעל כהבנתך וכשיקול דעתך, והמקור הוא בספר מלכים א'.
"ערבה" – כינוי לאשה עקרה או לאדם שאין הנאה ממנו.
"בעל ספר" – כינוי לאדם חכם, בן תורה.
"מעלה-מטה" – פירושו: בקירוב, בערך.
"מימרה" – קטע או פיסקה מן המדרש אשר משננים בעל פה ומשמיעים כטעם של תורה.
"לא יעזוב ולא יטוש" – לשון שבח להשגחתו של הבורא יתברך על ברואיו, ואימרה זו מיוסדת על פי הכתוב: "אל יעזבנו ואל יטשנו" (מלכים א', ח', נ"ז).
"מדרש" – כינוי לבית מדרש או לחדר לתינוקות שלבית רבן.
"כי במקלי" – זוג מילים המתארות עניות מרובה, ונמצא בלשון התלמוד" גר הקל, שבא במקלו ובתרמילו" (בבלי שבת ל"א, א').
"מצלצלים" – כינוי למטבעות כסף.
