בס"ד
עיונים במנורה
פרשת לך לך מנורת המאור פרק קצד, מתוך השיעור שנמסר כל יום רביעי אחר תפילת ערבית, בבית הכנסת המרכזי ליוצאי תימן אגודת אחים פג'ה
הצדקה מגינה גם כן בעוה"ב וכו':
וכל שכן בעוה"ב. וקמ"ל דאף ששכר מצוה בהאיי עלמא ליכא, מ"מ מקבל שכר לבטל כל גזירה
לבטל כל גזירה:
דהיינו אפילו לאחר גמר דין. ומוכח כן מפסוק מפורש וצדקה תציל ממוות. דהיינו אפילו שנגזר דינו למוות, בכל זאת הצדקה יש בכוחה.
א"ר יצחק ארבעה דברים קורעין גזר דינו של אדם. ואלו הן, צדקה, צעקה, שינוי השם, שינוי מעשה. צדקה:
אנשי כנה"ג בתפילת ר"ה לא סידר אלא שלשה, תפילה תשובה, צדקה. ולא הזכיר שינוי השם ושינוי מקום. והטעם דכל אלו השלשה הם באו לבטל את רוע הגזרה שבאו לכפרה על הגזרה שבאה בשביל חטא. משא"כ שינוי השם ושינוי מקום, לא באו לשנות הגזרה שבאה על חטא, והראיה שהרי שינוי השם לומדים משרה אימנו, ושינוי מקום מאברהם אבינו, והם לא חטאו אלא משום שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים וכ"כ המהרש"א.
ובירכתי אותה וכו'.
וקשה למה הוכיח כן מאברהם ששינוי מקום גרם לו להוליד. אלא אצל אברהם השינוי גרם לו להביא את ישמעאל שהיהי בנו אבל לא יורשו. ואצל שרה נולד יצחק שהוא גם יורשו
אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו וכו' ילבש שחורים ויתכסה שחורים וכו'.
אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ד ו') בתחבולות תעשה לך מלחמה וביאר במי השילוח (ח"ב פ' כי תצא) כמו רב החובל המנהיג את ספינתו, אם רואה שהספינה נוטה ימינה עושה פעולות כדי להטהו שמאלה ויעמוד על תכונתו, וכן להיפוך, כן צריך האדם כשרואה כשמתגבר אצלו מדה אחת להטותו בתחבולות ע"י מצות אחרות.
וזהו הביאור במה שאמרו כאן דמי שמתגבר עליו יצרו שילבש שחורים וכו', היינו שהתגבר עליו יצר התאוה, העצה לזה הוא להתלבש במרה שחורה שזה מבטל את התאוה, וכן להיפוך התאוה מבטל מהכעס, עיי"ש.
ילבש שחורים ויתכסה שחורים וכו':
ומשמע דבלא"ה יש ללבוש בגדי לבן ולא שחורים, וכן איתא בספר אלה המצות (ממהר"ם חגיז מצוה תקמ"ג) דמלבושי לבן לחסידים ואנשי מעשה, ובפרט בשבת יש ענין מיוחד ללבוש בגדי לבן כדכתבו המקובלים, אולם בבכור שור בחידושיו לשבת (דף קמ"ה ע"ב) מבואר, דבגדי לבנים אינם אלא לבני עליה שהשכינה מתדבקת בהן תמיד עי"ש, וכ"כ בספר רוח חיים (סי' רס"ב) דכדי שילבוש בגדי לבן צריך שיהי' שלם בשלימות בכוונות בכל הדברים בתפלות ובברכות ומפורסם בחסידות ובקבלה ע"כ, ולפי הנראה משום הכי נשתכח לגמרי ענין זה שתלמידי חכמים ילבשו לבנים שנתמעטו הדורות ובני עליה מועטים הם, ואדרבה כתב בתשו' פנים מאירות (ח"ב סי' קנ"ב) דבזמנינו איכא גם יוהרא למי שלובש בגדי לבן והוי כחתן בין אבלים וראוי לנדותו עי"ש.
אמנם מה שנהוג ללבוש בגדים שחורים בעי טעמא, דאם כי אין ללבוש כהיום בגדי לבנים אבל למה בחרו דוקא בבגדי שחורים שדומים לשעירין כמ"ש ברש"י, ובפרט בשבת החמירו המקובלים הרבה שלא ללבוש שחורים (עי' כף החיים סי' רס"ב ס"ק כ"ד, וביערות דבש אף הוסיף להתרעם ע"ז מטעם אחר דבבגד שחור אפילו בקל לבא לידי חילול שבת, כי אסור לנער בשבת בגד שחור מהאבק שעליו וכש"כ מן הגשם והטל כמש"כ בשו"ע סימן ש"ב).
אמנם לפי הנראה מנהגינו הוא עפ"י מה שכתב במהרי"ק הובא בש"ך ביו"ד (סי' קע"ח) שאין דרך הצנועים להיות אדומים בלבושם, וצבע השחור הוא דרך הצניעות והכנעה כדאמרינן מי שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים עי"ש, ובזמנינו שהיצר מתגבר הרבה צריכין הכנעה יתירה.
תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק כו' העבודה שאין בקופה של צדקה כלום כו' אשה ושבעה בניה מתים כו' הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו.
בטעם שהוסיפו לו דוקא עשרים ושתים שנה, פירש הגר"א (בקול אליהו ובס' המאור הגדול) דבסוטה (כ' ע"א) מצאנו שהזכות תולה ג' חדשים, ואיתא בחז"ל שהמפייסו לעני, זוכה לי"א ברכות 11* 3 =33 חדשים, ועבור 8 נפשות הרי = 264, וזהו בדיוק 22 שנה.
כתיבת תגובה