ויאמר מואב אל זקני מדין.
יש להעיר מפני מה הזכיר זקנה במדין ולא במואב היל"ל ויאמרו זקני מואב אל זקני מדין או ויאמר מואב אל מדין.
אמנם נלענ"ד אם אפשר שיובן בהקדים מ"ש בזו' פר' זו דף קפ"א. וז"ל יומא חד הוו חבריא יתבין ומתנגחין אלין באלין והוו תמן ר' אלעזר ור' אבא ור' חייא ור' יוסי ושאר חבריא אמרו הא כתיב אל תצר את מואב וגו' בגין רות ונעמה דהוו זמינין לנפקא מנייהו צפורה אתת משה דהות ממדין ויתרו ובנוי דנפקו ממדין דהוו כולהו זכאי קשוט עאכ"ו ותו משה דרביאו ליה במדין וא"ל קב"ה נקום נקמת בני ישראל וגו' אי הכי משוא פנים אית במילה וכו' ותי' ר"ש לא דמי מאן דזמין למלקט תאיני למאן דכבר לקיט לון עכל"ל.
עוד נקדים מה שנודע מהר"ב זלה"ה שאין לקליפה כח וחוזק אלא מפני ניה"ק שבתוכה וכשמתבררים מתוכה אזי תשש כחה כזקן וקרובה היא למות כשיתבדרו ממנה לגמרי.
מעתה נבוא אל הביאור ויאמר מואב לא הזכיר בו זקנה מפני שעדיין הוא בבחרותו שניה"ק היו בתוכו ועדיין לא נלקטו התאנים משא"כ מדין שכבר נלקטו ממנו וכבר תשש כחו וזהו אל זקני מדין ובזה תתורץ קושיא אחרת בפסוק שהנה מואב הם שהתחילו בעבירה וניצולו אלא במה שקדם נייחא שמפני שעדיין לא יצאו הניצוצות מתוכם ניצולו בשבילם.
שוב ראיתי להרמ"ז זלה"ה שכת' וז"ל ואומרו אל זקני מדין ולא הזכיר זקנים במואב לפי שדוקא של מדין היו בבחי' זקנים קרובים למות ושגבר בהם חלק הרע ממלכין קדמאין אבל מואב היה בבחרותו וקיומו בעבו' הניצוצו' הנז' ולכן גם שמואב התחיל בעבירה ניצול בשבילם עכ"ל, אבל עדיין יש לי להקשות למה אח"כ הזכיר זקנה בכולם כמ"ש וילכו זקני מואב וזקני מדין.
ונלענ"ד אם אפשר שמאחר שהלכו מואב אחר עצת זקני מדין כמ"ש בזוהר פר' זו דף קפ"ט, ואז נקשרו בקשר א' ובעצה א' ממילא שגם קליפותיהם נתעוררו ונדבקו זו עם זו כל זמן שהיו בעצה א' ואז יש יניקה והנאה לקליפת מדין הריקנית שתינק מקליפת מואב שעדיין היא בבחרותה וממעטת כחה ובאותו זמן תהיה גם קליפת מואב בבחי' זקנה ותשות כח בצד מה ויצדק בשתיהן תשות כח וזקנה זו מפני שהיא ריקני' וזו מפני שנתמעט כחה באותה זמן מחמת התחברות חברתה אצלה וזהו וילכו זקני מואב וזקני מדין כמה דתימא וילכו בלא כח וכמ"ש בזו' פר' וילך ע"פ וילך משה ע"ש ודו"ק וא"ש ההי"ב.
כתיבת תגובה