יחיאל – איש הציבור הנאמן ופעלתן למופת
לדמותו של יחיאל צנחני ז"ל – יו"ר המועצה הדתית בבני ראם. [נלב"ע כ"ב אדר ה' תש"ע]
.jpg)
המשנה במסכת אבות אומרת: "רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר: … כל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עימהם לשם שמיים, שזכות אבותם מסייעתם וצדקתם עומדת לעד".
יחיאל ז"ל עסק עם הציבור לשם שמיים, רץ לפני הציבור בכל דבר שבקדושה, בענווה, בצניעות אבל בהחלטיות, ומסביר רבינו עובדיה מברטנורא: "יהיו עוסקים עמהם לשם שמיים"- ולא כדי ליטול עטרה ולומר: כך וכך עשיתי בשביל הציבור"
"והלך לפניך צדקיך" – רבות צדקות וחסד עשה יחיאל עם הציבור בבני ראם והסביבה, וגם נטויה היתה ידו הטובה למרחוק, ורבים נהנו מעזרתו – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. והדברים הללו מהלכים לפניו בכל מקום בעולם העליון.
בעבודתו במועצה הדתית בבני ראם, שהיתה על בסיס התנדבותי, זכה להצלחה רבה בטיפוח מוסד הרבנות במקום, במתן שירותי דת לקהילה ללא הבדל עדה, ובטיפול בכל הקשור לבתי כנסיות, מקוואות ופעילות לנוער ולילדים בשיעורי התורה מעבר למסגרת הלימודים הרגילה.
יחיאל ז"ל היה דייקן בעבודתו, ודרש סטנדרטים גבוהים של משמעת וסדר, אבל ידע לעשות זאת בענווה, בחן, וברוח טובה, כל אירוע הוא תכנן אותו עד לפרטי פרטיו האחרונים, במקביל הוא דאג לעדכן את כל החברים הקשורים להנעת האירוע ולחלק תפקידים. הוא חשב על הכול מדבר קטון ועד דבר גדול והכל, כדי שיצא הדבר לפועל בשלמותו הראויה! כולנו נפעמנו מכושר הארגון שלו המדהים, עד כדי כך,שאנשים מבחוץ באו ללמוד ממנו פרק בהלכות סדר וארגון מהו .
יחיאל, רצה בכל מאודו את האחדות ושיתוף הפעולה בין החברים, ולשם כך הוא דאג לגיבוש חברתי, זכורני את השבתות שהיה מארגן ביחד לחברים, את הטיולים לקברות צדיקים, ואת ההרצאות מפי רבנים אורחים מבחוץ.
גם כשיחיאל לא רווה נחת ממשהו שהיה לא לרוחו, בלשון המעטה, אם זה בבית הכנסת שבו שימש כגבאי מסור ונאמן שנים רבות, או בניהול המועצה כלפי הרשויות- הוא לא הרים קולו ולא התנצח, אלא פעל מאחורי הקלעים ליישוב והסדרת העניין והרגעת הרוחות,כמי שמפרק מוקשים מורכבים ומסוכנים,כאילו היו אלו סלילים של חוטים שפשוט הסתבכו….
כגזבר בית הכנסת, הוא דאג – יחד עם יו"ר המועצה האזורית "נחל שורק" יבל"א, מר אלי אסקוזידו הי"ו- להקמת בית הכנסת החדש והמפואר לקהילה התימנית "עץ החיים",הוא גם דאג לריהוט מתאים המעוצב יפה, ולעיצוב הספרייה, כדי לפאר את בית א-לוקינו,וכל זאת,איך לא.. לאחר בדיקה קפדנית ומדוקדקת תוך כדי השוואה עם בתי כנסיות שונים. אין ספק שגולת הכותרת של עבודתו המאומצת במשכן החדש היה – ארון הקודש, כשיחיאל דואג שיכתב גם ספר תורה, בשותפות של כל הציבור לע"נ כל נרצחי הטרור הי"ד (בפרט אלו שנהרגו בפרעות דאז – בשנים תשס"א-תשס"ב) עליו, ראוי לומר: "איש אמונים-רב ברכות".עוד שנים רבות יברך אותו כל הרואה את עבודתו הנפלאה בבית הכנסת ובכל מקום אשר נגעה שם ידו.
על יחיאל ז"ל עברו בשנות חייו ייסורים רבים, ובפרט בשנים האחרונות. לפני כעשור שנים, הוא נפצע בתאונה בירושלים, ושכב ימים רבים מבלי יכולת כמעט לזוז, אבל את הכול קיבל באהבה, אחר כך כשמתה עליו בתו האהובה מירב ז"ל הוא לא נשבר, והמשיך בעוז ובאמונה להחזיק את המשפחה ולבסוף לפני כשנתיים, כשתקפה אותו המחלה האיומה שממנה לא התאושש גם אז הוא לא נשבר ובמשך כשנתיים, הוא התמודד במחלה האיומה עם כוחותיו שהלכו ונחלשו אך במסירות נפש ממש, כשרוחו איתנה ודבקה במטרה – הוא המשיך לתפקד ממיטת חוליו ולנהל את כל ענייני הדת הקטנים והגדולים!
ממיטת חוליו זו, לפני חג חנוכה האחרון (כארבעה חודשים לפני פטירתו), הוא יזם את הרחבתו של כולל הבוקר והקמתו במבנה ביהכנ"ס הישן, לטקס חנוכת הכולל הוא לא יכל להגיע בהיותו מרותק למיטת חוליו, אבל רוחו שרתה במקום ותמשיך לשרות במקום הקדוש כי זו מעין צוואתו האחרונה- להרים את קרן התורה במושב, ולהגביר חיילים לתורה, והזכרנו בהלוויה ההמונית שנערכה לו, שהסמל היה בכך שיום פטירתו היה בכ"ב באדר כנגד כ"ב אותיות התורה.
יחיאל ז"ל הסתלק מאתנו בחודש הסוגר "מעגל" – לפני חודש ניסן – ראש החודשים, ובאותו שבוע, גם סיימנו את ספר שמות – הוא ספר הגלות והגאולה- כדברי הרמב"ן, הכותב בהקדמתו לשמות : "וכשבאו אל הר סיני ועשו משכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו בינהם-אז שבו אל מעלת אבותם, שהיה סוד אלוק עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים".
באותו שבוע עלתה לגנזי מרומים גם "המרכבה" של הנשמה הטהורה הזו, שהניעה אותנו להפצת התורה וביצורה במושב. ועל כך "חבל על דאבדין ולא משתכחין"!
כשמסתלקת נשמה יקרה כזו אשר שכנה בקרבנו, נוצר חלל גדול בקרבנו, אשר מי יתן, ונצליח ולו במעט למלא חיסרון גדול זה !
פתחנו בפרקי אבות ונסיים בפרקי אבות,(ברייתא פרק ו):
"..בשעת פטירתו של אדם, אין מלווין לו לאדם, לא כסף ולא זהב, ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר: "בהתהלכך תנחה אותך"-בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך"- בקבר," והקיצות היא תשיחך"- לעולם הבא!
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן!
ראה גם מעמד קציר חטים במושב בני ראם שר' יחיאל ז"ל שהיה מבין המארגנים. ב-00:43 נראה רוקד.
מאמר עלילת דם בתימן מאת ידידו ד"ר מוטי גולן הוקדש לזכרו.
כתיבת תגובה